בן מאומץ אינו חייב להתאבל כדין על מי שגדלו. אך יכול לומר קדיש ואף מצוה לומר קדיש אם אין להם בן אחר.
כמו כן אין לבן המאומץ קדימה להיות ש"ץ כיון שאינו בן ממש. 
אם אין מי שיתאבל על הוריו המאמצים יכול הוא לשבת ולהתאבל, אך ינהג במנהגי אבלות  רק לחומרא ולא לקולא, דהיינו לא יקרע ולא יברך ולא ילמד תורה בימי האבלות וכו'