חיפוש

חיפוש עפ"י נושאים:

חיפוש חופשי:

שאלה:

כיצד יש לנהוג כשנשמעת אזעקה בזמן תפילת שמונה עשרה?

תשובה:

בזמן מלחמה או  במצב בטחוני אחר כשנשמעת אזעקה מותר לילך ממקומו מקלט או חדר בטחון. ולענין השלמת התפילה ראה תשובה אחרת בענין.

פוסק: הרב שלמה זלמן אויערבאך

ספר: הליכות שלמה -בעריכת נכדיו

מקור: פרק ח' סעיף ה סעיף קטן ה'

תשובה נוספת:

וכן מותר להפסיק באמצע שמונה עשרה בכל מקרה שיש חשש לפיקוח נפש לו או לאחרים, כגון להתריע על חפץ חשוד, מטען חבלה, אדם חשוד, או שפרצה שריפה או אדם שנחלש ויש סכנה לחייו.

כשירצה להמשיך את תפילת שמונה עשרה הרי למנהג אשכנז אם שהה משך זמן כדי לגמור התפילה, חוזר לתחילת התפילה. שהה פחות מכדי לגמור את כולה חוזר למקום שפסק.  

פוסק: הרב שמחה בן ציון א. רבינוביץ

ספר: פסקי תשובות

מקור: סימן קד' סעיף ז וסעיף יא

תשובה נוספת:

 כלים חשמליים.

למעשה, רק פוסקים אחרונים דנו בכך, שהרי לפני כן לא היו כלים כאלה. למשל, שו"ת חלקת יעקב (יו"ד לז, מא, מג) שו"ת שבט הלוי (יו"ד נז), שו"ת אגרות משה (יו"ד   כד).

העניין העיקרי בכלים חשמליים הוא, שהטבילה מזיקה ( או עלולה להזיק) להם, ובכך לא יצלחו עוד לתפקידם.

ועוד, שהכלים הללו הרי פועלים רק במחובר לקרקע, והם נוצרו ע"מ להתחבר בחיבור חשמלי, ובלי זה אינם משמשים למאומה. נמצא, שלדעת השב יעקב, התפארת ישראל והחלקת יעקב, שכל כלי המיוצר כדי להתחבר לקרקע אינו מקבל טומאה, כלים חשמליים פטורים מטבילה. גם לדעת ערוך השלחן, שכלים המטלטלים ומובאים לשלחן הם כלי סעודה, אבל אלו שקבוע להם מקום אינם בכלל זה, רוב הכלים החשמליים, כמו טוסטר, מיקסר וחלקיו, ובודאי תנור וטוסטר אובן, קבוע להם מקום והם פטורים מטבילה. רק לדעת החתם סופר, שהחיבור לקרקע אינו פוטר, לכאורה הכלים הללו חייבים בטבילה.

אולם, מאחר ואנו מוצאים בפוסקים סברות מחודשות, למשל, סברת ערוך השלחן, שאין לה מקור קודם, ובכל זאת הוא משתמש בה לפטור כלים קבועים, אף אנו נאמר, שיש סברה כללית לפטור כלים חשמליים.

זאת, הואיל ולכלים הללו מחובר חלק, שבודאי לא נחשב ככלי סעודה. גוף חימום, כפתורי הדלקה וכד', אין להם ולא כלום עם הגדרת "כלי סעודה".

מאחר והחלקים הנוספים הם חלק בלי נפרד מאותו חלק שניתן להגדירו ככלי סעודה, מסתבר לומר, שהתורה, או חכמים, חייבו טבילה רק בכלי כזה שכולו מוגדר ככלי סעודה. אולם, אלה אשר חלקם הם כלי סעודה, וחלקם החיוני לפעולת המכשיר, אינו כלי סעודה לחלוטין, החלק הפטור גורם גם לאותו חלק הקשור למזון, להפטר מטבילה, הואיל והמכשיר כולו אינו כלי סעודה. סברה זו, כוחה יפה לפטור אפילו לשיטת החתם סופר, שיש השוואה בין הגעלה לבין טבילה. גם לדעתו, קיימת המיגבלה של "כלי סעודה הטעון הגעלה, טעון טבילה". אולם אם כלי חשמלי יוצא מהגדרת כלי סעודה, בגלל ההרכב המיוחד שלו, ממילא לא קיימת גם חובת טבילה. (למרות שאם נאסר מבליעת איסור, חייב בהגעלה).

 סיכום

1. תנור אפייה, טוסטר אובן, מצנם, טוסטר, מיחם - כל אלו פטורים מטבילה, מדין 'מחובר לקרקע' או מצד שאינם 'כלי סעודה'.

2. מיקסר, בלנדר, מטחנה, מגרדת וכדומה, המורכבים ממנוע שאליו מתחברים חלקים המתפרקים מחיבורם לאחר השימוש: המנוע וודאי פטור מטבילה, מפני שאינו בא במגע ישיר עם המזון. החלקים המתפרקים, אם עשויים מפלסטיק וודאי פטורים. גם אלה העשויים מתכת אפשר שהם פטורים מטבילה, הואיל וכל פעולתם היא על ידי חיבורם למנוע החשמלי, ובלא זה אין בהם שימוש. אולם מאחר שהם מיטלטלים, ראוי לטובלם בלא ברכה.

3. מחבת חשמלית.

יש שני סוגי מחבתות: האחת, גוף חימום נפרד, שעליו שמים את המחבת, כחלק נפרד, הניתן לשטיפה בפני עצמו. (בדרך כלל זו מחבת בצורת אליפסה).

והשניה, מחבת שגוף החימום מחובר לגוף המחבת, ללא אפשרות של הפרדה. (בדרך כלל, מחבת עגולה).

הראשונה, מאחר וכלי הטיגון עומד בפני עצמו, ייתכן שחייב בטבילה. אולם הואיל וקובעים לו מקום, לדעת ערוך השלחן, פטור. לכן יש לטובלו בלא ברכה. השניה, פטורה כדין כל כלי מחובר.

4. קומקום חשמלי נשלף, דרך להביאו על השולחן. לפיכך, נראה שהוא מוגדר בתור 'כלי סעודה'. אולם הואיל והוא מורכב מגוף חימום ועוד מערכות המחוברות אליו, אף זה בגדר ספק, אם הוא כלי שחייבה התורה או חייבו חכמים בטבילה. לכן, הרוצה לסמוך ולא לטובלו, יש לו על מה שיסמוך. הרוצה לטובלו, יטבול בלא ברכה. אם לאחר הטבילה מעמידים את הקומקום, כפי שהוא, (לא הפוך) על רשת, כדי שיהא מקום למים שנכנסו למערכת החשמלית לזוב החוצה במשך עשרים וארבע שעות - יש להניח שהמערכת מתייבשת ואין חשש שיינזק, ואין סכנה להשתמש בו.

 

 

פוסק: מכון התורה והארץ- שבי דרום

ספר: אמונה עתיך

מקור: אמונה עיתיך 97 הרב אליקים לבנון

תשובה נוספת:

מספר הצעות: תלוי באפשרויות המעשיות.

א- הטבלת הכלי חוץ מהחלק החשמלי שישאיר מחוץ למים .
ב- לעטוף בבד לח את החלק החשלמי וכך יטביל את הכלי.
ג- טכנאי  יהודי יפרק מעט את הכלי וירכיבהו מחדש על מנת שהכלי יהיה פטור מטבילה.

פוסק: הרב אליעזר מלמד

ספר: פניני - הלכה

מקור: חלק א' הלכות טבילת כלים סעיף 9

תשובה נוספת:

 כלים חשמליים.

למעשה, רק פוסקים אחרונים דנו בכך, שהרי לפני כן לא היו כלים כאלה. למשל, שו"ת חלקת יעקב (יו"ד לז, מא, מג) שו"ת שבט הלוי (יו"ד נז), שו"ת אגרות משה (יו"ד   כד).

העניין העיקרי בכלים חשמליים הוא, שהטבילה מזיקה ( או עלולה להזיק) להם, ובכך לא יצלחו עוד לתפקידם.

ועוד, שהכלים הללו הרי פועלים רק במחובר לקרקע, והם נוצרו ע"מ להתחבר בחיבור חשמלי, ובלי זה אינם משמשים למאומה. נמצא, שלדעת השב יעקב, התפארת ישראל והחלקת יעקב, שכל כלי המיוצר כדי להתחבר לקרקע אינו מקבל טומאה, כלים חשמליים פטורים מטבילה. גם לדעת ערוך השלחן, שכלים המטלטלים ומובאים לשלחן הם כלי סעודה, אבל אלו שקבוע להם מקום אינם בכלל זה, רוב הכלים החשמליים, כמו טוסטר, מיקסר וחלקיו, ובודאי תנור וטוסטר אובן, קבוע להם מקום והם פטורים מטבילה. רק לדעת החתם סופר, שהחיבור לקרקע אינו פוטר, לכאורה הכלים הללו חייבים בטבילה.

אולם, מאחר ואנו מוצאים בפוסקים סברות מחודשות, למשל, סברת ערוך השלחן, שאין לה מקור קודם, ובכל זאת הוא משתמש בה לפטור כלים קבועים, אף אנו נאמר, שיש סברה כללית לפטור כלים חשמליים.

זאת, הואיל ולכלים הללו מחובר חלק, שבודאי לא נחשב ככלי סעודה. גוף חימום, כפתורי הדלקה וכד', אין להם ולא כלום עם הגדרת "כלי סעודה".

מאחר והחלקים הנוספים הם חלק בלי נפרד מאותו חלק שניתן להגדירו ככלי סעודה, מסתבר לומר, שהתורה, או חכמים, חייבו טבילה רק בכלי כזה שכולו מוגדר ככלי סעודה. אולם, אלה אשר חלקם הם כלי סעודה, וחלקם החיוני לפעולת המכשיר, אינו כלי סעודה לחלוטין, החלק הפטור גורם גם לאותו חלק הקשור למזון, להפטר מטבילה, הואיל והמכשיר כולו אינו כלי סעודה. סברה זו, כוחה יפה לפטור אפילו לשיטת החתם סופר, שיש השוואה בין הגעלה לבין טבילה. גם לדעתו, קיימת המיגבלה של "כלי סעודה הטעון הגעלה, טעון טבילה". אולם אם כלי חשמלי יוצא מהגדרת כלי סעודה, בגלל ההרכב המיוחד שלו, ממילא לא קיימת גם חובת טבילה. (למרות שאם נאסר מבליעת איסור, חייב בהגעלה).

 סיכום

1. תנור אפייה, טוסטר אובן, מצנם, טוסטר, מיחם - כל אלו פטורים מטבילה, מדין 'מחובר לקרקע' או מצד שאינם 'כלי סעודה'.

2. מיקסר, בלנדר, מטחנה, מגרדת וכדומה, המורכבים ממנוע שאליו מתחברים חלקים המתפרקים מחיבורם לאחר השימוש: המנוע וודאי פטור מטבילה, מפני שאינו בא במגע ישיר עם המזון. החלקים המתפרקים, אם עשויים מפלסטיק וודאי פטורים. גם אלה העשויים מתכת אפשר שהם פטורים מטבילה, הואיל וכל פעולתם היא על ידי חיבורם למנוע החשמלי, ובלא זה אין בהם שימוש. אולם מאחר שהם מיטלטלים, ראוי לטובלם בלא ברכה.

3. מחבת חשמלית.

יש שני סוגי מחבתות: האחת, גוף חימום נפרד, שעליו שמים את המחבת, כחלק נפרד, הניתן לשטיפה בפני עצמו. (בדרך כלל זו מחבת בצורת אליפסה).

והשניה, מחבת שגוף החימום מחובר לגוף המחבת, ללא אפשרות של הפרדה. (בדרך כלל, מחבת עגולה).

הראשונה, מאחר וכלי הטיגון עומד בפני עצמו, ייתכן שחייב בטבילה. אולם הואיל וקובעים לו מקום, לדעת ערוך השלחן, פטור. לכן יש לטובלו בלא ברכה. השניה, פטורה כדין כל כלי מחובר.

4. קומקום חשמלי נשלף, דרך להביאו על השולחן. לפיכך, נראה שהוא מוגדר בתור 'כלי סעודה'. אולם הואיל והוא מורכב מגוף חימום ועוד מערכות המחוברות אליו, אף זה בגדר ספק, אם הוא כלי שחייבה התורה או חייבו חכמים בטבילה. לכן, הרוצה לסמוך ולא לטובלו, יש לו על מה שיסמוך. הרוצה לטובלו, יטבול בלא ברכה. אם לאחר הטבילה מעמידים את הקומקום, כפי שהוא, (לא הפוך) על רשת, כדי שיהא מקום למים שנכנסו למערכת החשמלית לזוב החוצה במשך עשרים וארבע שעות - יש להניח שהמערכת מתייבשת ואין חשש שיינזק, ואין סכנה להשתמש בו.

 

 

פוסק: מכון התורה והארץ- שבי דרום

ספר: אמונה עתיך

מקור: אמונה עיתיך 97 הרב אליקים לבנון

הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה

חפשו עוד ב: תפילה כללי -שונות

חזרה לדף הקודם
הרשמה להלכה יומית
שם:
דוא"ל:
שליחה