חיפוש

חיפוש עפ"י נושאים:

חיפוש חופשי:

שאלה:

האם כשרואה קשת יפנה תשומת לבו של חברו לכך?

תשובה:

הרואה קשת יברך ברוך אתה ה אלוקינו מלך העולם..."זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו", אולם לא יפנה תשומת לבו של חברו להופעת הקשת.

פוסק: הרב אברהם דנציגר

ספר: חיי אדם

מקור: כלל סג ס"ד וראה גם משנה ברורה

תשובה נוספת:

רשאי לומר לחברו שיש כרגע קשת, על מנת שגם הוא יברך.

פוסקים: הרב יצחק יוסף, הרב עובדיה יוסף

ספר: ילקוט יוסף קצוש"ע - תשס"ו

מקור: חלק א סימן רכט סעיף א

תשובה נוספת:

ראיית קשת

האם מותר לאדם לספר לחברו כאשר רואה קשת ביום או בלילה?

ראשית, מצינו מחלוקת, האם ישנה מציאות שבה תהיה קשת בלילה. התוספות במסכת ראש השנה (כד, א, ד"ה 'גירי') סובר כי אין מציאות של קשת בלילה וזו לשונו: "בלבנה אין לחוש אם רואה פגימת הקשת דאין קשת אלא ביום" (וכן כתב בתוספות ישנים). ניתן לסמוך לשיטה זאת את דברי התרגום יונתן בן עוזיאל, האומר על הפסוק (בראשית ט, יד) "ונראתה הקשת בענן" כי "ויהי כד אפרוס ענני יקרא עלוי ארעא ותתחמי קשתא ביממא" וכן מבואר בשל"ה הקדוש שהקשת הינה ביום.

אולם מצינו להלכתא כי יתכן לבאר שזהו על פי רוב שהקשת נראית ביום, אולם במידה ונראתה בלילה, יברכו עליה וכן מבואר בספר כרם-יעקב (ה) שישנה מציאות כזו, שיראו קשת בלילה וכן סברו בשו"ת מהרש"ם (ב, קכד), ספר-הברית (א מאמר י, יב) ועיין עוד בשו"ת בצל-החכמה (ב, יח).

עתה ראיתי כי מצב של קשת בלילה הוזכר בדברי רבינו-גרשום (חתן הרמב"ן ואבי הרלב"ג) בספרו שער-השמים (א, מאמר ראשון שער ז) וזו לשונו: "ופעמים יראה הקשת בלילה בחצי החודש, כי הלבנה שלימה בעת ההיא, אך לא נראה בחמישים שנה אלא שני פעמים, ואמנם המראה ההיא נוטה אל הלובן מפני שראותו בלילה", מתוך דבריו ניתן להבין מדוע יש שאמרו שאין קשת בלילה, שכן מראיה שונה מהמוכר וכן כתב שיש לברך על קשת (לבן) בלילה בספר פתח-הדביר (רכט) ועיין עוד בשו"ת לב-חיים (ב, מו).

על פי זה יש לברר, האם יהיה מותר לאדם לספר לחברו כדי לזכותו בברכה. החיי-אדם (סג, ד) והמשנה-ברורה (רכט) פסקו שאין לומר, מטעם מוציא דבה כסיל הוא (פסחים ג, ב) וכן כתבו כף-החיים, הבן-איש-חי ושו"ת רבבות-אפרים (ז, רעח, טו). ועיין בשו"ת שלמת-יוסף (רד) שביאר כי אין להקשות מדיני אבל שאסור להסתיר מהבנים על מות אביהם.

אלא שמצינו פוסקים הסוברים כי יש לספר לחברו וכן כתב בספר ברית-כהונה (מערכת ק, ג) וביאר שאדרבה, בכך אנו מודים להשי"ת על חסדו שכרת עמנו ברית, ובכך החי יתן אל לבו לשוב בתשובה ולשפר את מעשיו ולא התייחס אל העולם כהפקר.

כמובן שאין מקום להקשות מן הסוגיה במסכת חגיגה (טז, א), מכך שאסור להסתכל בקשת והעושה כן עיניו כהות (מפני שמסתכל בשכינה, זוהר בשלח), שהרי הבדל גדול יש בין מסתכל לבין רואה.

במילים אחרות, ישנו הבדל גדול בין עיון בקשת לראייה מהירה (על פי האבודרהם מובא בבית-יוסף, אורח-חיים רכט) וכן כתב בספר-חסידים (לרבי משה הכהן, אחיינו של הרא"ש, אות צט) כי לשון מסתכל אינו אלא שמביט בדבר זמן ארוך למה הוא דומה ולמי ידמהו וישווהו, אבל לישא עיניו ולראות בו כרגע שפיר דמי וכן איתא ביוסף-אומץ (יוזפא תעד) וכן כתב המגן-אברהם (אורח-חיים רכה, כ, בעניין הסתכלות על אדם רשע) ועיין עוד בזה ברבבות-ויובלות (ד, קלב).

בספר חישוקי-חמד (ברכות, עמ' שסו) כתב שנראה שניתן לרמוז לחברו על כך, כגון ישאל את חברו מה נוסח הברכה הנאמרת על ראיית קשת וכדומה. בילקוט-יוסף (רכט, א) התיר לכתחילה לספר לחברו, כדי שגם חברו יברך. אפשרות אחרת היא שיברך בקול רם.

פוסק: הרב אלחנן נפתלי פרינץ

ספר: שו"ת אבני דרך

מקור: חלק ג' סימן צד

הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה

חפשו עוד ב: ברכות

חזרה לדף הקודם
הרשמה להלכה יומית
שם:
דוא"ל:
שליחה