חיפוש

חיפוש עפ"י נושאים:

חיפוש חופשי:

שאלה:

מה מברכים על קרוטונים?

תשובה:

קרוטונים העשויים מלחם רגיל ואינם מטוגנים ולא נתבשלו במרק ברכתם המוציא. אם הקרוטונים גדולים מכזית אף שמטוגנים בשמן ברכתם המוציא. ואם פחותים מכזית ומטוגנים בשמן רגיל יש ספק בברכתם וטוב לאוכלם בתוך סעודת פת.
קרוטונים המצויים במרקים מהירי בישול, אם הם בכמות חשובה ביחס למרק מברך מזונות על הכל, ואם הם מעט מאוד אבל מעונין בקרוטונים מברך תחילה שהכל על המרק ואחר כך מזונות על הקרוטונים.

פוסק: הרב אלכסנדר.א.מנדלבוים

ספר: וזאת הברכה תשס"ט

מקור: פרק יב' עמודים 121-122

תשובה נוספת:

הכלל הוא, שאם חתיכות הלחם שבושלו גדולות משיעור כ'זית' (נפח מחצית ביצה), אפילו אם נשתנתה צורתן, ואינן נראות כלחם, כיוון שהחתיכות גדולות מכ'זית', נשאר עליהן דין לחם וברכתן 'המוציא'. ואם חתיכות הלחם שבושלו קטנות מכ'זית', אפילו אם נשארה עליהן צורת לחם, ירדו ממעלתן, ואפילו אם יקבע עליהן סעודה, ברכתן 'מזונות'. ולכן על קרוטונים המיוצרים במפעלים מברכים 'מזונות', מפני שהן חתיכות לחם קטנות מכ'זית' שבושלו בשמן עמוק.

אבל מי שמכין קרוטונים מחתיכות לחם על ידי אפייתן בתנור, גם אם הן קטנות מכ'זית', כיוון שלא עברו בישול וצורתן נשארה כצורת לחם, אפילו על חתיכה אחת מברכים 'המוציא', ואם אכל מהן שיעור כ'זית' מברך בסוף ברכת המזון.

המטגן פרוסות לחם עם ביצה, כיוון שהחתיכות גדולות מכ'זית', לכל הדעות מברך עליהן 'המוציא' וברכת המזון. ואם טיגן חתיכות קטנות מכ'זית' ונותרה עליהם צורת לחם, יש ספק בברכתן. לסוברים שטיגון במחבת נחשב כבישול (גר"ז סדה"נ ב, יב, ח"א נד, ו), ברכתן 'מזונות'. ולסוברים שטיגון במחבת נחשב כאפיה (מ"א קסח, לו, ערוה"ש מד), ברכתן 'המוציא'. וכדי לצאת מהספק ראוי לברך תחילה על לחם או על חתיכה מטוגנת גדולה מכ'זית' 'המוציא', ולפוטרן בכך. ואם אוכלן לעצמן, מחמת הספק יברך 'מזונות'.

פוסק: הרב אליעזר מלמד

ספר: פניני - הלכה

מקור: ברכות, ו,יב

הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה

חפשו עוד ב: ברכות

חזרה לדף הקודם
הרשמה להלכה יומית
שם:
דוא"ל:
שליחה