חיפוש

חיפוש עפ"י נושאים:

חיפוש חופשי:

שאלה:

האם גרביים לבנות זוהי הלכה או חומרה?

תשובה:

אומנם הרבה פוסקים סבורים שחייבת, אולם אישה הרוצה להקל יש לה על מי לסמוך. (משנה ברורה סימן עה ס"ק ב)

פוסק: הרב שלמה אבינר

ספר: שאילת שלמה - שו"ת

מקור: חלק ב' סימן שכב

תשובה נוספת:

ראשית עיקרו של הדין נובע מדברי הגמרא במסכת ברכות (כד, א): "טפח באשה ערוה... שוק באשה ערוה". בגמרא הוזכר שוק ונחלקו הפוסקים מהו. אך לכאורה על פי פשט הגמרא וודאי שלא מדובר בכפות הרגליים ולפיכך משמע שאין חיוב ללבוש גרביים. אלא שלהלכה נראה שהכל הולך על פי מנהג המקום.

לפיכך, במקום שכולן מקפידות ללבוש, יש עליהן חובה לשים, וכן ניתן לדייק מדברי המשנה-ברורה (עה, סק"ב) אשר כתב: "אבל פניה וידיה כפי המנהג שדרך להיות מגולה באותו מקום וכן בפרסות רגל עד השוק [והוא עד המקום שנקרא קניא בל"א] במקום שדרכן לילך יחף מותר לקרות כנגדו שכיון שרגיל בהן אינו בא לידי הרהור ובמקום שדרכן לכסות שיעורן טפח כמו שאר גוף האשה אבל זרועותיה ושוקה אפילו רגילין לילך מגולה כדרך הפרוצות אסור".

כדברים אלו משמע מדברי החיי-אדם (כלל ד, ב) אשר כתב: "כל גופה של אשה מה שדרכה להיות מכוסה נקראת ערוה. ולכן כשמגולה ממנה טפח, אסור בדברי תורה אפילו אינו מסתכל כלל בה, ואסור לקרות כמלא עיניו. אבל פניה וידיה כפי המנהג שדרך באותו מקום לגלות הידים, לא נקרא ערוה, כיון דרגילין בזה, אין כאן הרהור. וכן פרסות רגליה במקום שדרך לילך יחף, מותר. אבל זרועותיה ושוקה, אפילו רגילין בכך כדרך הפרוצות, אסור" וכן נטה החזון איש (אורח-חיים טז אות ח) וכן פסק בשו"ת דבר-חברון (אורח-חיים סה) וחזיתי כי בשו"ת שלמת-חיים (סו) כתב שמהברך למטה אינו נקרא ערוה ועיין עוד בשו"ת מגד יהודה (כה) ובשו"ת עשה לך רב (ז, סד-ה).

אולם המחמירה ללבוש תמיד תבוא עליה ברכה שהרי זוהי דעת בעל שו"ת דברי-יציב (אבן-העזר לז), שו"ת מנחת יצחק (ו, י), שו"ת שבט הלוי (א, א), שו"ת אגרות משה (אבן העזר ד, ק), שו"ת אז-נדברו (ז, פג), שו"ת באר משה (ד, קמז, טז), שו"ת משנה הלכות (תנינא ב, שיא), שו"ת תהלות דוד (אורח חיים כ) ועיין עוד בהליכות-שלמה (כ, סקי"ב) שדווקא ברחוב יש להקפיד בזה ועיין עוד בשו"ת אז נדברו (ז, פג).

מי שהולכת בשמלת מקסי – עד הקרסוליים, כך שהשוק מכוסה, 'ואינה לובשת גרבים, יש לה על מה לסמוך' וכן מובא בשו"ת שבט הלוי (ה, עח, ב), שו"ת משנה הלכות (ב, שטז), מצוות הנשים (הרב זכאי לד, ט) וראיתי דכתב במפורש בשו"ת באהלה של תורה (ה, ט, א) "שאין ספק שחצאית ארוכה היא המהודרת ביותר" אף מגרביים והעיר שם: "משום מה יש ה'מהדרות' להעדיף גרביים דווקא על פני חצאית ארוכה... נראה שזו נובעת יותר מעמדה חברתית מאשר הלכתית" ועיין בילקוט-יוסף (אוצר דינים לאשה לז, ד) כתב דטוב להחמיר אף בזה.

ראוי לציין כי העיקר בדין זה הוא הצניעות ואי משיכת תשומת לב, ולפיכך מי שלובשת חצאית מושכת או לחילופין גרביים המושכות את תשומת הלב – אין רוח חכמים נוחה הימנה וכבר מצינו על בתו של רבי חנינא בן תרדיון שקבלה עונש מוות מכיוון שדקדקה בפסיעותיה (עבודה-זרה יח, א). ואי"ה כפי שמצינו שנגאלו בזכות הנשים הצדקניות נזכה בגאולה וביאת משיח בזכות מסירותן והקפדתן של הנשים בענייני צניעות, כפי ששנינו במסכת סוטה (יא, ב): "דרש רב עוירא: בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור - נגאלו ישראל ממצרים".

 

 

פוסק: הרב אלחנן נפתלי פרינץ

ספר: שו"ת אבני דרך

מקור: חלק ו סימן קעו

תשובה נוספת:

אי אפשר לומר באופן חד משמעי שהן חייבות, בעיקר שבימינו בנות לובשות חצאיות ארוכות.

פוסק: הרב דב ליאור

ספר: שו"ת חנוך לנער

מקור: צניעות סעיף יז

הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה

חפשו עוד ב: צניעות

חזרה לדף הקודם
הרשמה להלכה יומית
שם:
דוא"ל:
שליחה