חיפוש

חיפוש עפ"י נושאים:

חיפוש חופשי:

שאלה:

האם חייל שחזר מפעילות או חולה שהתעורר מניתוח יכול להניח תפילין בין השמשות?

תשובה:


הנחת תפילין בבין השמשות

חייל שיצא מפעילות מבצעית ברצועת עזה שאל, האם מותר לו להניח תפילין בברכה בזמן בין השמשות, אם עדיין לא הניח תפילין באותו יום. כמו כן, נשאלתי על ידי אדם אשר נכנס לחדר ניתוח לפנות בוקר והתעורר בשקיעת החמה, האם הוא יכול עדיין לקיים את מצוות תפילין שכה מקפיד עליה מיום הגיעו לגיל מצוות?

מסקנה:

 בנדוננו נראה לי להקל שיניח תפילין בבין השמשות, אך לא יברך[2], והוא שהינו במצב של ערנות ואין חשש שינמנם או יירדם
------------------------------------------------------------------------------
הסבר לתשובה:

במסכת מנחות (לו, ב) מובאת מחלוקת האם מותר להניח תפילין בלילה: "'ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה', ימים - ולא לילות, מימים - ולא כל ימים, פרט לשבתות וימים טובים, דברי רבי יוסי הגלילי. ר"ע אומר: לא נאמר חוקה זו אלא לפסח בלבד" (וכן דעת תנא קמא כרבי עקיבא, על פי הסוגיה במסכת עירובין צו, א). בהמשך הסוגיה נאמר "אמר רבי אלעזר: כל המניח תפילין אחר שקיעת החמה - עובר בעשה, ורבי יוחנן אמר: עובר בלאו", אלא אם כן עושה זאת לשמירה, וביאר בערוך-
השולחן (אורח-חיים ל, ב) דדברי רבי יוחנן הם כרבי יוסי הגלילי.

הגמרא מציינת שגם רב אשי סובר להלכה כרבי עקיבא דלילה זמן תפילין הוא, אך "אין מורין כן", משום "שמא ישכחם וישן בהן" (רש"י). לפי זה, אם אין חשש שהאדם יירדם בהם, כפי שמדובר בנדוננו, יהא מקום להקל. הרמב"ם (תפילין ד, י-יב) פסק כרבי יוסי:

זמן הנחת התפילין ביום ולא בלילה שנאמר מימים ימימה... ומאימתי זמן הנחתן משיראה את חבירו ברחוק ארבע אמות ויכירהו, עד שתשקע החמה. מי שהניח תפילין קודם שתשקע החמה וחשכה עליו אפילו הן עליו כל הלילה מותר, ואין מורין דבר זה לרבים אלא מלמדין את הכל שלא יניחו תפילין עליהן בלילה אלא יחלצו אותן משתשקע החמה, וכל המניח תפילין לכתחילה אחר שתשקע החמה עובר בלאו... ואם לא חלץ תפיליו מששקעה החמה מפני שלא היה לו מקום לשמרן ונמצאו עליו כדי לשמרן מותר.

לעומת הרמב"ם שפסק כרבי יוסי, רבים חולקים על כך וסוברים כרבי עקיבא וביניהם: בעלי התוספות, הרי"ף, הרא"ש והסמ"ג, אשר ביארו דבריהם על פי דברי רב אשי, שלילה הוא זמן מהתורה להנחת תפילין, אלא דמדרבנן אין מניחין שמא יישן בהם, וכן כתבו הטור והשולחן-ערוך (ל, ב): "אסור להניח תפילין בלילה, שמא ישכחם ויישן בהם"[1] (ועיין ברבבות-ויובלות לא, שאסר להניח תפילין בלילה למי שהיה לו ניתוח לב פתוח ביום).

כתב המשנה-ברורה (ג): "ובין השמשות, מדברי המגן-אברהם משמע דמותר לכתחילה להניח, אבל בפרי-מגדים מסתפק בזה אם לא שלא קיים עדיין מצות תפילין באותו יום דאז יניחם בין השמשות", וכן כתבו הרבה פוסקים שיכול להניח תפילין עד צאת הכוכבים בברכה, וביניהם: החיי-אדם (כלל יד, טז), ארצות-החיים, שלחן-שלמה ונדחי-ישראל (ו, לחפץ-חיים), וכן כתב הגר"ע יוסף (שו"ת יביע-אומר ז, ז) כי הסומך לברך לא הפסיד. כמובן דכל זה מיירי כשנאנס ולא יכל להניח תפילין קודם לכן, אך אם לא הניח קודם לכן את התפילין במזיד, אין לו להניח את התפילין עתה כשהגיע זמן השקיעה.

הביאור-הלכה (ל, ד"ה 'ויש דאין') חולק על כך וסובר שאין לברך בבין השמשות, וזו לשונו: "אם הוא בין השמשות נ"ל דלא יברך אז, דבלא"ה הפרי-מגדים מפקפק על דברי המגן-אברהם בסק"ב במש"כ דזמן הנחת תפילין הוא עד צאת הכוכבים, הגם דבודאי מחוייב להניחן כיון שלא קיים עדיין מצות תפילין דבד"ת ספיקא לחומרא ושמא הוא עדיין יום וכמו שפסק הפרי-מגדים בא"א, עכ"פ הברכות אינן מעכבות", וכן פסק בכף-החיים שלא יברך בבין השמשות וכן הכריע בשו"ת רבבות-אפרים (ד, טז, ב).

בילקוט-יוסף (ל, ו) העיר שהטעם דמקלין להניח תפילין בבין השמשות למי שלא הניח עד כה באותו היום הינו מפני שישנו ספק ספיקא: ספק אם זמן בין השמשות הוא כדעת ר"ת, ואת"ל שלא, ספק בין השמשות אם הוא יום, וכן כתב בשו"ת מהר"ח אור-זרוע (רלב).

כמו כן, להקל יש לצרף הטעם, דכל מה שאסרו הוא שמא יישן בהם, דבר שאינו מצוי אצל אדם
המבקש להניח תפילין לצורך אמירת קריאת שמע בבין השמשות, שכן בכל מקרה אין כוונתו להיות
עם התפילין בלילה.

הבן-איש-חי (חיי-שרה ז) כתב שאף בזמן בין השמשות אין להניח תפילין בברכה. והעיר לי הגר"א נבנצל ש"נלענ"ד דלדעת אדמו"ר זללה"ה אין לצרף שיטת ר"ת, וכ"ש למי שאינו נוהג במוצ"ש כר"ת".

במשנה-ברורה (ח) מובא דאם אין חשש שיישן בהם יכול אף להשאירם עליו בלילה באופן שאין אחרים רואים, וזו לשונו: "ואין מורין כן - הלכה למעשה לאחרים שמא יבואו להניחן לכתחילה ועל כן לא יעשה כן אלא בינו לבין עצמו אבל לא ברבים דהוא גם כן כהוראה", אך לא יברך עליהם (ביאור-הלכה).

חזיתי כי בספר עלי-מרורות לרבי יהושע אהרונסון זצ"ל, הורה ליהודים במחנות ההשמדה של הנאצים ימ"ש להניח תפילין קודם אשמורת הבוקר שאז היה חשש קטן יותר שמא יתפסו וכן לא היה חשש שיירדמו עם התפילין, ועיין שם שפסק שיניחן בלי ברכה וזאת על פי דברי השולחן-ערוך (ל, ג)
ודברי המשנה-ברורה (יב-יג) שאם צריך לצאת לדרך יכול להניח קודם עמוד השחר מאחר ואין חשש שמא יישן בהם.

לדינא, בנדוננו נראה לי להקל שיניח תפילין בבין השמשות, אך לא יברך[2], והוא שהינו במצב של ערנות ואין חשש שינמנם או יירדם. וכתב לי הגר"א גרינבלט שיש לדון אם שם שומר שיעירו אם יירדם, האם זה מועיל והשיב שמסתברא


[1]    בחשוקי-חמד (בבא קמא, עמ' עה) דן האם לעזור לילד להניח תפילין בלילה בשביל להצטלם עמם, וכתב שאין בכך איסור שהרי אין חשש שמא יירדם בהם, אך כתב שהילד לא יברך בהנחתם.

בעניין צילום עם תפילין: האם מותר לנער שעומד להגיע לגיל מצוות להניח תפילין בשביל צרכי צילום, כגון: צילום בשביל הכנת הזמנת בר-מצווה? כתב לי על כך הגר"א נבנצל: "ביום מותר, אם יכוון אז גם לשם מצות תפילין, שהרי מצותם כל היום, בלילה אסור" ועיין עוד בשו"ת תשובות-והנהגות (ד, יב) ובספר והערב-נא (ב, עמ' 438) הביא בשם הגר"י זילברשטיין להתיר להצטלם עם תפילין כיוון שיש בזה חביבות למצווה ולא חלילה זלזול, והוסיף "שמענו מבעלי תשובה האומרים, שמעמד הנחת תפילין שביום הבר מצוה, חרט בהם חרטה עמוקה בלב. והצילום של הנער עם התפילין יכול לעורר געגועים אצלו".

[2]    משום מחלוקת הפוסקים וספק ברכות להקל.

פוסק: הרב אלחנן נפתלי פרינץ

ספר: שו"ת אבני דרך

מקור: חלק ג סימן יז

הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה

חפשו עוד ב: תפילין

חזרה לדף הקודם
הרשמה להלכה יומית
שם:
דוא"ל:
שליחה