חיפוש

חיפוש עפ"י נושאים:

חיפוש חופשי:

שאלה:

מה הוא סדר הפרשת תרומות ומעשרות כיום?

תשובה:

ב. סדר הפרשת תרו"מ המקובל כיום, והסברו

הפרדת הפירות המיועדים לתרומה גדולה ותרומת מעשר: (אם מדובר בטבל ודאי, יברך לפני שמתחיל להפריש. נוסח הברכות להלן) ייטול מהפרי שלפניו כמות שיש בה מעט יותר מאחוז אחד של כל פירות הטבל (לדוגמא: אם יש לו 1 ק"ג פירות טבל, הרי שעשרה גרם הם אחוז אחד, ולכן יפריש מעט יותר מעשרה גרם). בכמות זו כלול גם מה שמיועד לתרומה גדולה (כלשהו) וגם מה שמיועד לתרומת מעשר (אחוז אחד ממה שנשאר לאחר הפרשת התרומה).

קביעת התרומה הגדולה: כעת יתחיל לומר את נוסח ההפרשה – "החלק העודף על המאית, שנמצא בצפונם של פירות אלו שהפרשתי, יהיה תרומה גדולה". באמירה זו האדם מבדיל בין המאית לבין מה שנוסף על המאית. כעת אין עוסקים במאית (שבהמשך תהפוך להיות תרומת מעשר), אלא רק במה שמעבר לה, שהוא הופך עכשיו להיות תרומה גדולה. באמירה זו אנו גם מגדירים את מקומה של התרומה לעומת תרומת המעשר - התרומה היא בחלק הצפוני של הכמות שהפרדתי לצד, ושאר הפירות שהופרדו הם עדיין טבל.

קביעת מעשר ראשון: כעת ממשיכים בנוסח ההפרשה: "אותה מאית שהפרשתי, ועוד תשע מאיות בצפונם של שאר הפירות (הכוונה לצפון הכמות הגדולה של פירות הטבל, וראוי שבשעה שאומר את הנוסח יצביע על הפירות שאליהם הוא מתכוון) יהיו מעשר ראשון". דהיינו - את המעשר הראשון אנו מגדירים בשני חלקים: תשע מאיות אנו מגדירים בתוך כלל הפירות, ושם קובעים את מקומם בצפון הפירות, ומאית אחת מוגדרת בחלק שהפרדנו לצד, מה שנשאר לאחר קביעת התרומה הגדולה. מאית זו מיועדת לצורך תרומת מעשר, שנקבע אותה מייד. יודגש - המעשר הראשון הוא עשירית ממה שנשאר לאחר הפרשת התרומה, וממילא באמירה על המאית ועל תשע המאיות, אין הכוונה ביחס לכלל הפירות שהיו בתחילה, אלא ביחס לפירות שנשארו לאחר קביעת התרומה.

קביעת התרומת-מעשר: "אותה מאית שעשיתי אותה מעשר ראשון (ויצביע על אותו אחוז שהפריש הצידה) תהיה תרומת מעשר". דהיינו - עכשיו אנחנו משתמשים באותה מאית שהפרשנו הצידה ועשינו אותה מעשר ראשון, ואנו הופכים אותה כעת לתרומת מעשר. בכך נוצר המצב, שכל התרומות, האסורות באכילה, מרוכזות יחד ומופרדות משאר הפירות.

כעת הופרשו שלוש המתנות הקבועות: תרומה גדולה, מעשר ראשון ותרומת מעשר. נותר לנו להפריש את המעשר המתחלף – מעשר שני או מעשר עני.

מעשר שני: בשנת מעשר שני ממשיך ואומר: "ומעשר שני יהיה בדרומם של שאר הפירות". בכך הוא קובע את מקום המעשר השני, אך אין צורך להפרידו בפועל, שהרי כאמור לעיל בימינו לאחר הפדיון הוא נעשה חולין ומותר באכילה כשאר הפירות.

חילול המעשר השני: כפי שנתבאר לעיל, איננו יכולים כיום לאכול את המעשר השני, באין לנו בית מקדש, ולכן אנו מחללים את המעשר השני על פרוטה. לפני החילול יברך (במעשר שני ודאי), ואחר כך יאמר כדלהלן: "מעשר שני זה, הוא וחומשו, יהיו מחוללים על פרוטה ורבע (כאן יאמר לפי המצוי אצלו: אם הוא מנוי על קרן מעשרות כלשהי, כמבואר להלן, יאמר:) במטבע המיוחדת לי בקרן המעשרות שבה אני מנוי (ואם יש לו מטבעות בביתו לצורך החילול יאמר:) במטבע שייחדתי לצורך חילול מעשר שני".

מעשר עני: בשנת מעשר עני יאמר – "ומעשר עני יהיה בדרומם של שאר הפירות".

אם הוא מסופק האם הפירות חייבים במעשר שני או עני, יאמר את סדר ההפרשה על תנאי: ''אם פירות אלו משנת מעשר שני, הרי שמעשר שני יהיה בדרומם של שאר הפירות. מעשר שני זה, הוא וחומשו, יהיו מחוללים על פרוטה ורבע... ואם הפירות הם משנת מעשר עני, הרי שמעשר עני יהיה בדרומם של שאר הפירות".  

פוסק: הרב אלישיב קנוהל והרב שמואל אריאל

ספר: ואכלת - ושבעת

מקור: פרק ט עמוד 152

הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה

חפשו עוד ב: תרומות ומעשרות

חזרה לדף הקודם
הרשמה להלכה יומית
שם:
דוא"ל:
שליחה