חיפוש

חיפוש עפ"י נושאים:

חיפוש חופשי:

שאלה:

כיצד ינהג חולה סכרת ביום כיפור?

תשובה:

האם חולה סכרת בדרגה בו הוא צריך לבדוק את עצמו בכל יום, לראות את מצב הסוכר, עדיף שיבצע את הבדיקה ביום כיפור כדי לבדוק האם לאכול או שעדיף לאכל מראש.

נראה שכיוון שעצם הבדיקה כיום (יש להתעדכן בהתפתחות הרפואה ולברר האם יש שינויים בנידון) היא על ידי הוצאת דם, וזוהי מלאכת חובל אשר איסורה בשבת וביום הכיפורים מהתורה, כיוון שהיא מלאכה הצריכה לגופה, שכן הוא צריך את הדם בכדי לדעת את מצב הסוכר. לפיכך, עדיף שהחולה יאכל בכמות קטנה, היינו פחות משיעור, כדי שלא יצטרך להגיע למצב של הבדיקה. שהרי מהתורה מי שאוכל ביום הכיפורים פחות משיעור, לא עבר על איסור[1] וכן ראיתי שהעלה הגר"מ פיינשטיין זצ"ל והובאו דבריו בספר מקרא-קדש (לגר"מ הררי, הלכות יום הכיפורים נספח יג אות יא) ובעניינים אלו יש לראות מהי הוראתו של הרופא.

אולם כאשר ישנו גוי מוטב שיעשו את הבדיקה על ידי גוי ולא יאכלו פחות מכשיעור, שהרי אמירה לעכו"ם מותרת אפילו לחולה שאין בו סכנה (שולחן-ערוך שכח, יז. אורחות-שבת יד, לו-ז). עוד בעניין הזריקה[2] לחולה סכרת עיין בספר שבת שבתון (סעיף צו) לגר"י זילברשטיין ובספרו חישוקי-חמד (עמ"ס יומא עמוד תקפ), שערים המצויינים בהלכה (צא, סקי"א), בשמירת שבת כהלכתה (לג, כב) ובשו"ת ודרשת וחקרת (ג אורח-חיים ל אות יא).

ברצוני להעיר כי בעיוכ"פ של שנת תש"ע יצא מכתב החתום על ידי מאורי הדור הגר"ש וואזנר שליט"א והגר"נ קרליץ שליט"א בעניין חולי סכרת והכי איתא (הובא בספר חוט-השני הלכות יום-כיפור עמוד תלב):

הנה דבר פשוט שחולה שיש ספק סכנה אם יתענה ביוה"כ אסור לו להתענות, ומבואר בשו"ע (תריח, ד) דאם שני רופאים אומרים שצריך לאכול אפילו מאה אומרים שא"צ לאכול מאכילים אותו. והנה נתברר לנו ע"י כמה רופאים בקיאים המתעסקים בחולי הסוכרת, שלמי שיש סוכרת נעורים הנקרא סוכרת מס' 1 ומקבל זריקות אינסולין, חייב לאכול ביום הכיפורים 'כדרכו' בלא שינוי משאר ימים, כי כל שינוי ברגילות אכילתו והזריקות גורמים שגופו יצא מהאיזון, והרי יש חשש סכנה ממש, וע"כ אסור לזלזל בחשש פיקוח נפש, וצריך לשמוע לדברי הרופאים הנ"ל.

וכמו כן יש להזהיר שאין להם לזלזל בעשיית בדיקות כל יום כפי הוראות הרופאים אפילו בשבת ויו"ט, ואף שיוצא דם או מפעילים מכשירים אלקטרוניים עי"ז, כי יש בזה ספק פקוח נפש, ומ"מ כמה שאפשר לעשות ע"י שינוי כלאחר יד וכדומה יעשה, אבל לא יחפש נכרי לזה כיון שיכול לבוא לידי רפיון בבדיקות מפני הטורח, כמ"ש בשו"ע (שכח, יב).   

 



[1]  והעיר הגר"א נבנצל: "חצי שיעור אסור מה"ת, אמנם נכון שזה איסור קל יותר ממלאכה".

[2]  בעניין נתינת זריקת סכרת לאב על ידי בנו, עיין בסנהדרין (פד, ב), טור ושולחן-ערוך (יורה דעה רמא, ג), מנחת חינוך (מח), יפה ללב (ג, רמא), שו"ת ציץ אליעזר (ח, טו קונטרס משיבת נפש יד), שו"ת מנחת יצחק (ו, צט), שו"ת שבט הלוי (י, קנט), שו"ת מנחת שלמה (א, לב), שו"ת משנה הלכות (ט, תד) וגשר החיים (ב, א, א).

פוסק: הרב אלחנן נפתלי פרינץ

ספר: שו"ת אבני דרך

מקור: חלק ו' סימן פד

הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה

חפשו עוד ב: יום כיפור

חזרה לדף הקודם
הרשמה להלכה יומית
שם:
דוא"ל:
שליחה