חיפוש

חיפוש עפ"י נושאים:

חיפוש חופשי:

שאלה:

כיצד מכשירים כלי זכוכית?

תשובה:

לגבי כלי זכוכית קיימת מחלוקת בין השולחן ערוך לרמ''א.[1] לדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית הם חלקים (וצפיפות החומר בהם היא גדולה מאד), ולכן הם אינם בולעים, ואין צריך להכשירם, אלא ניתן להשתמש בהם הן לחלב והן לבשר, הן לחמץ והן לפסח, לאחר שטיפה יסודית בלבד בין שימוש במין האחד לשימוש במין האחר. הוא הדין בכלי זכוכית שהשתמשו בהם לאיסור - לדעה זו אין צריך להכשירם, אלא די לנקותם היטב. על פי השולחן ערוך נוהגים רבים מבני עדות המזרח. לעומת זאת לדעת הרמ''א, כלי זכוכית מסוגלים לבלוע ולכן הם נאסרים אם בלעו איסור, וכך נוהגים האשכנזים. יתרה מזו - למנהג האשכנזים, גם לא ניתן להכשיר כלי זכוכית. שני נימוקים מופיעים אצל הראשונים בקשר לדין זה: הראשון הוא, שכלי זכוכית דומים לכלי חרס, כיוון שהם עשויים מחול. השני, כיוון שהם נוטים להישבר במים רותחים, אנו חוששים שלא יגעילם כנדרש.[1] כיום ישנם כלי זכוכית מחוסמים – דורלקס, פיירקס, קוראל ודומיהם, שהם עמידים גם במים רותחים. בכלים אלה נוהגים גם חלק מהאשכנזים להקל ולהגעילם אם נטרפו, ובשעת הצורך גם מחמץ לפסח.[1] המהדרין מגעילים אותם שלוש פעמים בזה אחר זה.[1] כלי זכוכית שהשימוש בהם הוא רק בקר, והם אינם עמידים בחום - אם משתמשים בהם לזמנים קצרים, כגון כוסות וכדומה, די להם בשטיפה יסודית; ואם שהה בהם משקה 42 שעות, ניתן להכשירם על ידי השרייה במים שלוש יממות כדלעיל. תבניות אפייה מפיירקס וכדומה, למנהג האשכנזים לא ניתן להכשירן מאיסור או מחמץ, משום שהן צריכות ליבון חמור, והדבר אינו אפשרי.

פוסק: הרב אלישיב קנוהל והרב שמואל אריאל

ספר: ואכלת - ושבעת

מקור: הכשרת כלים עמוד 96

הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה

חפשו עוד ב: כשרות

חזרה לדף הקודם
הרשמה להלכה יומית
שם:
דוא"ל:
שליחה