חיפוש

חיפוש עפ"י נושאים:

חיפוש חופשי:

שאלה:

כיצד יש לנהוג חולה סוכרת בכל הקשור לכשרות התרופות בפסח (אינסולין וכו')?

תשובה:

כשרות התרופות בפסח

א.      ישראל קדושים ומשתדלים להשיג תרופות שאין בהן אפילו תערובת חמץ לשימוש בפסח[1].

ב.      מעיקר הדין בזמננו אין לאסור טבליות תרופות משום תערובת חמץ, כי ברוב התרופות שיש בהם חמץ הוא חמץ נוקשה ועל ידי תערובת, ואינן ראויות לאכילת כלב[2]. ולכן, חולה אשר על פי הוראת רופא צריך לקחת תרופה מסוימת ואם יפסיק את נטילת התרופה יכול להגיע לידי מצב של אפילו ספק סכנה – חייב לקחת תרופה זו וחלילה לו להחמיר על עצמו ולהימנע מלקחתן אפילו אם יש בהן תרכובת של חמץ גמור[3].

ג.       זריקות אינסולין ומשחות שונות שנועדו לשימוש חיצוני בלבד, מותר להשתמש בהם אף אם אין להם הכשר לפסח, כי הם אינן ראויות לאכילת כלב[4].

ד.      אין להימנע מליטול תרופות העשויות מקטניות, אפילו לחולה שאין בו סכנה, ואף הנוהגים להחמיר באכילתן, ומי שזקוק להם – מותר לקחתן[5].

ה.     תרופות המכילות חמץ, ועבר עליהן הפסח ולא נמכרו לגוי – מותר להשתמש בהן לאחר הפסח, ואפילו לחולה שאין בו סכנה[6].

ו.        גלוקוסטנדרט – בקבוקון הגלוקוז וגם טבליות הגלוקוז בדרך כלל אינם כשרים לפסח, ולכן במשך הפסח יש להסתובב עם בקבוק מיץ קטן כשר לפסח למרות אי הנוחות בדבר. אך ברור שבמצב של היפוגליקמיה חמורה יש לשתות מידית מיץ נגיש, גם אם אינו כשר לפסח, מפני פיקוח נפש[7].

 



[1].   שו"ת ציץ אליעזר (חלק י סימן כה פרק כ).

[2].   אגרות משה (אורח חיים חלב ב סימן צב), יחוה דעת (חלק ב, ס), שמירת שבת כהלכתה (פרק מ, פז), מנחת אשר (הגדה של פסח סימן כב), תורת היולדת (פרק מד, א), פניני הלכה על פסח (פרק ח ,ז) ועוד. נוסיף כי כל זה בטבליות העומדות לבליעה, אבל כדורים העומדים למציצה או לעיסה או סירופים ממותקים כמבואר בהמשך, אם מעורב בהם חמץ, אפילו משהו, אסור לבולעם וצריך למוכרם לגוי.

[3].   משנה ברורה סימן תסו ס"ק ב. אבל אם יודע קודם הפסח שיזדקק לתרופות בפסח – יקנה אותן לפני החג ויכוון שאינו רוצה לזכות בחמץ שבהן, ויניחן במקום מוצנע ומשם ייקח בכל פעם כמה שצריך. כך פסק הגרש"ז אוירבך (מובא בנשמת אברהם אורח חיים סימן תנ ס"ק א), ואין בהן דין חמץ שעבר עליו הפסח. אפשרות נוספת היא למכור את התרופות לגוי, ואם יש צורך, ישתמש בהן בפסח בלא רשות מהגוי. וכל זה בתרופות שיש בהם חמץ גמור, אבל בימינו ברוב התרופות שיש בהם חמץ יש בהן חמץ נוקשה ועל ידי תערובת.

[4].   שו"ת אגרות משה (חלק ג סימן סב), על פי שולחן ערוך תמב, א, שולחן ערוך הרב שם, פסקי תשובות ועוד (ואם ייצורם נעשה בפסח, מכיוון שבשעת תחילת האיסור היה חמץ בעין, אף שאחר כך אינו ראוי לכלב, חייב בביעור. אך זה אינו מצוי כל כך).

[5].   שו"ת ציץ אליעזר (חלק י סימן כה).

[6].   וראה במקורות שם, והיינו בתרופות של זמננו, שאינן ראויות לאכילה. וראה פסקי תשובות (סימן תסו אות ב), ואף אם נעשתה תערובתן בתוך הפסח והחמץ בעין.

[7].   כמבואר במשנה ברורה שם. אך כפי שכתבנו יש להסתובב עם מיץ כשר לפסח, שכן אסור גם להחזיק ברשותו.

פוסק: הרב אליקים בנימין ונגר

ספר: סוכרת והלכותיה

מקור: פסח

הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה

חפשו עוד ב: חולה כללי

חזרה לדף הקודם
הרשמה להלכה יומית
שם:
דוא"ל:
שליחה