חיפוש

חיפוש עפ"י נושאים:

חיפוש חופשי:

שאלה:

מה המקור למנהג טכס החינה?

תשובה:

 מנהג החינה

ישנם מקומות אשר עושים טקס הנקרא "חינה" באחד מהערבים בשבוע שלפני החתונה. מנהג זה כבר הוזכר ברמז בתשובות הרמב"ם (מהדורת בלאו שלט) ובמפורש בספר מעשה-הרוקח על הרמב"ם, וכן הוזכר הדבר בהליכות תימן מאת הגר"י קאפח. במהלך הטקס צובעים את כף ידה של הכלה בצמח הנקרא חינא, אשר ממנו ניתן לייצר חומרים לצביעה, איפור ובשמים.

לגבי מנהג זה של עשיית החינה, מצינו מספר טעמים: יש אומרים שזהו בכדי ליפות את הכלה לקראת חתונתה (הגר"י קאפח). יש אומרים שזוהי סגולה שהכלה תמצא חן בעיני בעלה, על פי הנאמר "סימנא מילתא היא" (הוריות יב, א; כריתות ו, ב). יש אומרים שזהו בכדי להזכיר לכלה לספור שבעה נקיים (נוהג-בחכמה, עמ' קלא). יש אומרים שזהו בכדי להזכיר לכלה להקפיד במהלך חייה על חלה, נדה והדלקת הנר, ראשי התיבות חנה (נתיבות-המערב, עמ' 128) שאי שמירה עליהם עלולות לגרום לאשה למות (שבת ב, ו).

אין לפסול ציון מאורע זה, אף על פי שמקורו אינו חד משמעי, שכן הוא מנהג עתיק יומין ובייחוד שידועים דברי הרשב"א (קסו; תתכה) שאין לחוש לדרכי האמורי אלא רק במה שהוזכר במפורש במסכת שבת (סז, ב) וכן פסקו בשו"ת רב-פעלים (יורה-דעה ב, כט) ובשו"ת חוות-יאיר (רלד).

מכיוון שזהו מנהג, ראוי להזכיר כי אין לבטל בהינף יד מנהגים, ובמקום שקיבלו על עצמם מנהג זה של החינה - אין לבטלו בשום אופן, ואזכיר בקיצור נמרץ את היחס המיוחד שיש למנהג, שהרי כבר כתב הרמב"ם בהלכות ממרים (א, ב):- (ראה שם עוד)

פוסק: הרב אלחנן נפתלי פרינץ

ספר: שו"ת אבני דרך

מקור: חלק ה סעיף יד

הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה

חפשו עוד ב: נישואין

חזרה לדף הקודם
הרשמה להלכה יומית
שם:
דוא"ל:
שליחה