חיפוש

חיפוש עפ"י נושאים:

חיפוש חופשי:

שאלה:

כיצד מנקים ירקות הגדלים בגידול רגיל ללא מניעת חרקים וכו'?

תשובה:

ירקות מגידול רגיל (לא להלכה - אלא לעיון ראשוני- יש לעיין בספר עצמו לגבי שאר הפרטים)

בירקות העלים הגדלים בשטחים פתוחים (בין בשדה פתוח, או חממות שאינן מיועדות למניעת חרקים) יש לעשות שני טיפולים עיקריים:                             

א. לבדוק באותם ירקות פוטנציאליים שאין חרקים המתחפרים בתוך עורקי העלה. בדיקה זו ניתן לעשות אל מול מקור אור. מתבוננים שהעורקים שלמים ואין בהם מנהרות, הנראות היטב אל מול האור. במקרה והירק נגוע במנהרן אין דרך לנקותם, אלא צריך לחתוך עם סכין את העורקים הנגועים.   

ב. לנקות את העלים מחרקים שונים המצויים על העלה משני צידיו. חלק מחרקים אלו דבוק לעלה עם חומר שומני, לכן מוצע להקל על הניקוי על ידי שרייה במי סבון למשך כמה דקות. עיקר הניקוי יהיה בזרם מים על העלה מכל צידיו.

בסוף הטיפול יש להסתכל על כל עלה בנפרד משני צידיו באור מלא כדי לוודא שאין עליו חרקים.

דוגמאות:

חסה – מפרקים את העלים שאותם רוצים לנקות, משרים במים עם מעט סבון ואחר כך שוטפים היטב כל עלה משני צידיו. לאחר מכן בודקים כל עלה מול מקור אור.

כרוב – הכרוב צומח כשעליו החיצוניים מרווחים יותר והפנימיים צפופים מאד. הניסיון מוכיח שאם עליו החיצוניים אינם נגועים גם עליו הפנימיים נקיים. לעומת זאת, אם הוא נמצא נגוע, חלק מהחרקים מצליח לחדור גם בינות לעלים הצפופים. לכן, את העלים החיצוניים (כחמש שכבות) יש לפרק. כעת ניתן לפעול בשתי דרכים: א. לבדוק עלים אלו לפני שטיפתם ואם לא מגלים בהם נגיעות, יש לשטפם כל עלה בנפרד תחת זרם מים, ואת שאר הכרוב אין צורך לפרק, אלא ניתן להשתמש בו כפי שהוא. ב. להפריד את כל עלי הכרוב ולנקותם כפי שהוסבר לגבי עלי החסה, ולאחר מיכן לבדוק על עלה בנפרד. (ניתן להפרידם גם על ידי חיתוכם לרבעים ואז לפרקם). דרך זו מתאימה באופן כללי לכל ירקות העלים.

ניקוי מסוג זה ישים בהחלט בבית פרטי. במטבח מוסדי בו צריכים לנקות כמה ראשי חסה או כרוב בבת אחת קשה מאד מאד לנקותם בדרכים שפורטו לעיל, ולכן מומלץ מאד להשתמש רק בירקות 'ללא חרקים'.  

העלים הקטנים יותר שבהם בדיקת כל עלה מהווה טרחה מרובה, כמו עלי נענה, בזיליקום וכדומה אף הם מצריכים שריה במי סבון ושטיפה יסודית. אם הם מגודלים בשיטת הגידול ללא חרקים, די בכך. אם הם מגודלים בשטחים פתוחים, צריך לשטוף ולבדוק כל עלה בנפרד. דרך טיפול נוספת היא לחלוט את העלים במים רותחים ולהשתמש במים בלבד לאחר שמסננים אותם על גבי בד צפוף.

בצל ירוק – בבצל ירוק עלולים להימצא חרקים גם בחלקו הפנימי. לכן, בבצל הגדל בשטחים פתוחים יש לחתוך את העלה לאורכו ולשוטפו היטב משני צידיו. האזור המועד יותר לנגיעות הוא בחלק התחתון בו מתחברים העלים לבצל היבש, לכן כדאי להסיר אזור זה או להפרידו ולשוטפו היטב.

עלי הכרתי (כרישה) – צריך לחצות את הגבעול הבנוי משכבות, ולשטוף היטב כל גלד בנפרד.

גבעולי הסלרי- גם אותם יש לשטוף היטב כל גבעול בנפרד. את העלים יש לנקות כנ''ל לגבי עלי הנענע.  

ארטישוק – ניתן לבשל את הארטישוק כפי שהוא נקטף בשדה, אך בשעת אכילתו צריך לבדוק כל עלה של הפרי. עדיף להפריד את כל העלים לפני הבישול, לשרותם ולשטפם היטב עלה עלה ואז לבשלם. הנגיעות בארטישוק מצויה בעיקר בחלק התחתון של העלה אשר אותו אוכלים. את לב הארטישוק ניתן לנקות ולשטוף חיצונית, לפני הבישול או לאחריו.

עלי סלרי, שמיר, פטרוזיליה, כוסברה וכדומה – קשה מאד לבדוק עלים אלה. כדי לדעת אם הם נגועים ניתן לנערם היטב מעל גבי משטח לבן. אם הם נגועים, בהכרח חלק מהחרקים יפלו על גבי המשטח. אם לא נמצא שום חרק לאחר הניעור היסודי הנ''ל ניתן לשוטפם היטב ולהשתמש בהם כשם שמשתמשים בירק 'ללא חרקים'. באופן כללי כדאי לקבוע את הנוהל הבא לשימוש בירק זה: אם הם באים משטחים פתוחים מומלץ להשתמש בהם כשהם מצויים בתוך שקית בד צפופה, או לבשלם עם מים לחוד ולסנן את המים לתוך התבשיל דרך בד צפוף. אם לאחר הסינון לא נראו על הבד יותר משני חרקים, ניתן להשתמש בהם. 

אם הם מגידולים 'ללא חרקים' ניתן לשוטפם היטב תחת זרם מים ולהשתמש בהם.  

כרובית וברוקולי – ירקות אלו קשים מאד לניקיון ולבדיקה. מאידך גיסא, הנגיעות בהם מצויה ביותר, בעיקר באביב ובסתיו. אשר על כן, רבים הנמנעים מלאוכלם כשהם באים ישירות מהשדה הפתוח. אם כי, מעיקר הדין ניתן לפרקם ל'פרחים' קטנים ולשרותם במי סבון. לאחר מכן שופכים את המים על בד לבן וצפוף. אם לאחר שריה זו לא נמצאו על הבד יותר משלושה חרקים הרי שניתן להתייחס למצב כאל ספק אם יש בהם חרקים נוספים. כעת יש לשוטפם היטב תחת זרם מים כשהם מפורקים לפרחים קטנים. אחר כך מותר לבשלם ולאוכלם. אם נמצאו בהם יותר משלושה חרקים ניתן רק לבשלם ולהשתמש במימיהם לאחר סינון כמבואר לעיל. (בכל הירקות הנזכרים בסעיף זה, בעונת החורף הנגיעות בדרך כלל נמוכה יותר מאשר באביב ובסתיו. על כן, בחורף יש יותר סיכוי למצוא ירקות כאלה הנקיים מחרקים).
(כל הנ"ל רק לעיון ראשוני וחובה לעיין בכל הפרטים המפורטים בספר עצמו)

פוסק: הרב אלישיב קנוהל והרב שמואל אריאל

ספר: ואכלת - ושבעת

מקור: זהירות מחרקים, החל מעמוד 206- המפורט כאן רק לעיון בלבד ולכן יש לעיין היטב בספר עצמו, ששם מפורטים פרטים נוספים.

הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה

חפשו עוד ב: כשרות

חזרה לדף הקודם
הרשמה להלכה יומית
שם:
דוא"ל:
שליחה