חיפוש

חיפוש עפ"י נושאים:

חיפוש חופשי:

שאלה:

האם מותר בימינו לעלות ולהיכנס להר הבית?

תשובה:

איסור חמור לעלות להר הבית (הרב עובדיה יוסף, הרב אברהם אלקנה שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב אליהו בקשי דורון, הרב אריה שטרן, הרב שלמה משה עמאר, הרב יעקב אריאל ועוד).

פוסק: בעריכת הרבנים: איתי הלוי, יהושע ואן דייק, עידו רוזנטל, עמיחי אליאש, שלומי כהן

ספר: ומקדשי תיראו

מקור: כליון מספר 6 עמודים 12 - 13

תשובה נוספת:

איסור חמור להכנס בזמן הזה לכל שטח הרב הבית ומצווה לפרסם את הדבר ברבים, להסיר מכשול מדרך עמנו.

פוסק: בעריכת הרבנים: איתי הלוי, יהושע ואן דייק, עידו רוזנטל, עמיחי אליאש, שלומי כהן

ספר: ומקדשי תיראו

מקור: גליון מספר 6 עמוד 6 וראה יביע אומר חלק ה יו"ד ס"ס כו ובשו"ת מנחת יצחק ח"ה סימן א

תשובה נוספת:

מתוך עלון  מספר 5 ומקדשי תירא ו – הרב עמיחי אליאש

 

מדוע אסור להיכנס להר הבית? הרב עמיחי אליאש

 

 

"נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה', לבי ובשרי ירננו אל א-ל חי" )תהלים פד( איסור העליה להר הבית נקבע ע"י הרבנות הראשית לדורותיה מימי מיסדה הראי"ה קוק 2 .כאן אנו באים רק זצ"ל, ועמה גדולי הפוסקים אשר על פיהם יצאו ויבואו כל בית ישראל להסביר ולבאר את דבריהם. מפני קוצר היריעה הדברים נכתבים בקיצור, ובעז"ה נבארם בגליונות הבאים בביאור שלם. שלשה המה הטעמים העיקריים לאיסורם של גדולי הדורות: מפני הספק, מפני המכשול ומפני היראה, ונבארם כאן דבר דבור על אופניו. א. מפני הספק הלכה פסוקה היא שטמא הנכנס לעזרה חייב כרת, וכיון שכולנו טמאי מת ואיננו יודעים היכן מקום העזרה בהר הבית - אין אנו יכולים להיכנס להר כולו, שמא נכנס במקום העזרה ונעבור על איסור כרת. העולים להר סומכים על מסורת שהובאה בספרי מסעות ותיאור הארץ מימי הראשונים ונפסקה להלכה ע"י רבנו הרדב"ז, שהסלע שבכיפת הסלע הוא אבן 3 ,אך מסורת זו אינה מוסכמת על הכל. השתיה, ולפי זה ניתן לחשב עד היכן הגיעה העזרה הכפתור ופרח, למשל, מרבותינו הראשונים, שחקר את כל ארץ ישראל ומסורותיה השונות, מאריך לדון בענין הר הבית וגבולותיו, ומתעלם לחלוטין מהמסורת על אבן השתיה )ולהיפך (. גם השל"ה הקדוש, שחי בירושלים, ונשאל 4 - בפשטות עולה מדבריו שהעזרה היתה דרומית יותר מנין אנו יודעים בוודאות שהר הבית הוא הר הבית ואינו נמצא במקום אחר בירושלים, כותב )באיגרת המופיעה בקובץ 'על יד' טז( שזו מסורת ברורה בכל הדורות שזהו הר הבית, ומוסיף: "על כן גזר השם יתברך על כותל מערבי שלא תחרב, ויהיה רישומו ניכר", דהיינו שהכותל המערבי הוא השריד היחיד שנשאר מבית המקדש ומעיד עליו, וכלשונו בהמשך: "כי מפני חטאים חרב ולא נשאר רק כותל מערבי", ולא הזכיר כלל אפשרות שנשאר שריד 2 הגרצ“פ פרנק, הגרש“ז אויערבך, הגר“מ אליהו, הגר“ע יוסף, הגר“א שפירא, הציץ אליעזר, הגר“ש ישראלי ועוד רבים. 3 אמנם יש לציין שבתשובתו זו של הרדב“ז )סי‘ תרצא( הוא קובע גם שהכותל המערבי שלפנינו הוא כותל העזרה, ולפי זה הנכנס מעבר לכותל מתחייב כרת, ומנא לן לסמוך על קביעה אחת של הרדב“ז בתשובתו ולהתעלם מהקביעה האחרת. 4 עיין במאמרו של הרב אברהם ישראל סילבצקי שליט“א, ’נכון יהיה הר בית ה‘‘, באתר ישיבת מרכז הרב. 24 | ומקדשי תיראו - גיליון 5 5 .גם מדברי רבנו עובדיה מברטנורא )באיגרת המופיעה בספר אגרות א"י עמ' 134) גם מאבן השתיה 6 .לכן אסרו כל גדולי ירושלים, הספרדים והאשכנזים, עולה שלא קיבל מסורת זו כוודאית במאה וחמישים השנים האחרונות )מאז שנוצרה אפשרות מעשית לעלות להר בשנת תרט"ז( באופן 7 ,כפי שמצינו שהכריעו הפוסקים בכל איסורי כרת, שאוסרים מוחלט להיכנס להר כולו 8 . בכל מקרה של חוסר ידיעה ברורה במציאות אמנם יש טוענים שהמסורת שסלע זה הוא אבן השתיה מוכחת מהטופוגרפיה )פני השטח( בהר הבית, אך הראיה אינה מוחלטת, ונוסף לכך היא מבוססת דווקא על מידת אמה 9 ,אך לפי מידת האמה המקובלת להלכה ברוב ישראל )48 ס"מ( לא יתכן שסלע זה הוא גדולה אבן השתיה10 . 5 ויש להזכיר גם את דבריו בהמשך האגרת, לגבי ספק כניסה להר הבית: ”אנחנו באנו לירושלים להתקדש, אם כן אנחנו מחוייבים לעשות הרחקה והרחקה דהרחקה אפילו באלף ספקות“. 6 וגם כתב שם שאפילו כשהמוסלמים מרשים ליהודים להיכנס להר, לצורך עבודות תחזוקה, היהודים נמנעים מפני הטומאה. 7 כפי שנתבאר במדור ’בסתר ההר‘ בגליון 3 .ויש להוסיף למקורות שהובאו שם גם את עדותו של הרב יעקב זריהן, אב“ד טבריה, בשנת תר“צ )בתשובה המובאת בס‘ הלכות אישות לרב ילוז(: ”גדר גדול אצל עם ישראל לבל יקרב איש מישראל לדרוך כפות רגליו לפנים מן הכותל המערבי, ואף תינוקות של בית רבן ידוע הוא אצלם“. 8 כך למשל אסרו הגאונים ללתות חיטים בפסח, אע“פ שבגמרא מפורש שמותר, ”לפי שאין אנו בקיאין ללתות יפה“ )שו“ע או“ח תנג, ה(, וכן אסרו לחלוט את הקמח, כי ”ליתא בזמן הזה דידע למחלט“ )שם תנד, ג(. דוגמה נוספת - החמירו הראשונים בכל מפלת שתהיה טמאה לידה, אף שבגמרא חילקו בין צורות הנפלים, כיון ש“עכשיו אין אנו בקיאים בצורות“ )יו“ד קצד, ג(. 9 עיין במאמרו של הרב קורן שליט“א, גדול חוקרי הר הבית, בגליון 3. 10 שכן המרחק מאבן השתיה לחומה שבין העזרה לעזרת נשים יכול להיות לכל היותר 159 אמות )אם אבן השתיה היתה בקצה מערב של קודש הקדשים(, דהיינו כ-76 מטרים לפי שיעור הגר“ח נאה, ואם נמדוד 76 מ‘ מהחלק הגבוה של הסלע המזוהה כאבן השתיה )שהוא בגובה 7.743 מ‘ מעל פני הים( - עדיין נהיה על הרמה המוגבהת, באזור בו פני הסלע הם למעלה מ-739 מ‘ מעל פני הים, דהיינו כארבעה מטרים בלבד מתחת לגובה הסלע המזוהה כאבן השתיה, בעוד שאבן השתיה היתה גבוהה מעזרת נשים 16 אמות, שהם יותר משבעה מטרים. הרב נשאל ברדיו: ”כבוד הרב להיכנס להר הבית, יש איזה שהוא צד של היתר?“ הרב עונה על כך תשובה קצרה ונחרצת: ”אין שום היתר להיכנס להר הבית!“ )רדיו ’קול האמת‘, ערב שבת ואתחנן תשס“ו( גיליון 5 - ומקדשי תיראו | 25 הרב גורן זצ"ל הציע עוד דרך לחשב אלו חלקים של ההר הם ודאי מחוץ לעזרה, ע"פ המשנה במידות פ"ב: "הר הבית... רובו מן הדרום, שני לו מן המזרח, שלישי לו מן הצפון, מיעוטו מן המערב", אך שיטה זו מתאימה רק לפירוש הרמב"ם למשנה זו11 ,ולא לפירוש . הר"ש והרא"ש12 ,וא"כ לא יצאנו מידי ספק כרת13 יש להוסיף עוד שרבים מהמתירים לעלות אומרים שהם סומכים על המדידות של הרב גורן זצ"ל, אך בפועל רבים נכנסים במקום שלשיטת הרב גורן חייבים עליו כרת14 .כמו כן . ישנן בעיות נוספות הקשורות לדרכי ההטהרות בימינו שאין אנו רגילים בטומאה וטהרה15 ב. מפני המכשול ישנו חשש ודאי שיהיו רבים שיכשלו חלילה לעלות להר בלי טבילה, וגם שיכנסו למקומות האסורים לכל הדעות. אין זה חשש בעלמא, אלא סכנה ברורה ומציאותית. כבר כיום, בעקבות התעמולה הרבה בעד העליה להר, ישנם רבים שעולים בלי טבילה, ואף ישנם מראשי פעילי ההר שמעודדים לכתחילה גם עליה של מי שאינם טובלים )אחד מארגוני העליה הפעילים, העובד בשיתוף פעולה מלא עם שאר ארגוני העליה להר - סטודנטים למען הר הבית - מיועד בהגדרה גם לחילונים(. ככל שתתגבר התעמולה בעד העליה להר - ילך ויתגבר חלילה גם חילולו. מאות אלפי אחינו ה"מסורתיים" וה"חילונים" הבאים לכותל המערבי אינם עולים להר רק מפני התפיסה המקובלת שהכותל הוא מקום התפילה הקדוש ביותר בימינו, אך אם ח"ו תצליח התעמולה שיותר טוב לעלות להר הבית ודאי יעלו רבים רבים בלי טבילה וטהרה16 ולכל המקומות ויחללו את קדושת הר בית חיינו. שאלה: הרי גם כך ישנם רבים שעולים להר כתיירים, ואולי דווקא ע"י שיעלו רבים בטהרה גם הם ילמדו לעלות בטהרה. תשובה: לצערנו תיירים עולים ויעלו ואין בידינו לעצור זאת. המחשבה שע"י שאחרים עולים בטהרה יפסיקו התיירים היא דמיון נאה אך לא מציאותי. לעומת זאת החשש שבעקבות התעמולה והתגברות העליה יעלו גם רבים בלי טהרה הוא ודאי וברור, וכאמור 11 שמדובר על גודל המרווח בין חומות הר הבית לחומות העזרה מהכיוונים השונים, ולפ“ז אפשר לחשב ע“פ חשבון לפחות בדרום היכן ודאי לא היתה העזרה. 12 שמדובר בכמות הלשכות, וא“כ אין לזה קשר לשאלת הגבולות. 13 הגר“ש גורן סבר שלא צריך לחשוש לשיטת הר“ש והרא“ש בגלל שיטתו הכללית שעיקר הדין כראב“ד שבטלה קדושת המקדש בזה“ז, ורק צריך לחשוש לחומרא לשיטת הרמב“ם, אך כל שאר הפוסקים, ובראשם הראי“ה קוק זצ“ל, הכריעו באופן מוחלט כשיטת הרמב“ם שקדושת המקדש לא בטלה. 14 כי לדעת הרב גורן הסלע שבכיפת הסלע הוא מקום המזבח ולא אבן השתיה, ולפי זה יש ”להזיז“ את כל העזרה כ-50 מ‘ מערבה. 15 כגון חשש טומאת זיבה, וכן ראיית מים עכורים או חלוקים שצריך לחשוש בהם לטומאת קרי, עי‘ מג“א או“ח תנז סק“ח, ועוד. 16 ובמיוחד שלא די בטבילה בעלמא, אלא צריך דקדוק רב בדיני חציצה, שגם גבר דתי אינו בקי בהם בלי לימוד. 26 | ומקדשי תיראו - גיליון 5 כבר כיום זה קורה, ויש על כך עדויות ברורות ומפורסמות גם באתרים של פעילי ההר. שאלה: איך אסרו גדולי ישראל את העליה מחמת חשש מכשול, והלא אי אפשר לגזור גזרות בימינו? תשובה: ראשית יש להדגיש שוב שלדעת רבים מגדולי ישראל כל הנכנס להר הבית הרי הוא בעצמו ספק עובר על איסור כרת, ולא רק מחמת מכשול לאחרים )כמבואר לעיל סעיף א(. לגופה של שאלה אין זה נכון שאי אפשר כלל לגזור גזרות בימינו. הגר"מ מאזוז שליט"א )בהקדמתו למשנה ברורה עם הערות איש מצליח ח"ג( מביא גזרות רבות שגזרו רבותינו הגאונים, הראשונים והאחרונים בהלכות כשרות, שבת, נדה ועוד. הוא מבאר שם שמה שאי אפשר לגזור גזרות בימינו זה במקרים שהחשש רחוק, "אבל בדבר שהמכשול ברור ומצוי וקרוב לעין - אין זו 'גזרה' אלא מציאות". אך מעבר לזה, במקום לקבל את הדברים כ'גזרה' ולדון האם יש לגדולי ישראל כח לגזור - עלינו להבין את טעמם ואז נזדהה אתו בעצמנו. הראי"ה קוק זצ"ל כותב )אגרות הראיה ב עמ' רפה( ביחס לעלייתו בשוגג של הברון רוטשילד להר הבית: "פגימה אחת בקדושת מקום בית חיינו תעלה לנו על כל מליונים של ישובים מעשיים", דהיינו שעליה אחת בטומאה להר הבית מזיקה ופוגעת יותר מכל זכויותיו העצומות של הברון רוטשילד בבנין הארץ, תקומתה ותחייתה. ומי שמונע אפילו מאדם אחד מלעלות בטומאה להר הבית פעם אחת - פעל פעולה חשובה יותר ממי שמשקיע מליונים בישוב ארץ ישראל! כי הר הבית הוא הלב של העם, של הארץ, ושל כל הופעת הקודש בעולם, וכל פגימה קלה בקדושתו הורסת ופוגעת עשרות מונים יותר מכל פגיעה בהופעות חיצוניות יותר של הקודש17 . מי שמאמין באמת בדברים אלו של הרב זצ"ל ורואה נכוחה את המציאות שע"י ריבוי העליה להר עולים גם רבים בלא טהרה, כדלעיל - לא יוכל שלא להרגיש בעצמו את חומר האיסור לעלות להר. ג. מפני היראה נצטוינו לנהוג בהר הבית ביראה, "ומקדשי תיראו", אך יותר מזה - כל מהותו של הר הבית היא יראת ד'. כך מלמדים אותנו חז"ל, שנקרא שמו "הר המוריה" מפני "שמשם יראה יוצאה לעולם" )ירושלמי ברכות פ"ד הל' ה'(, כך מודיענו יעקב אבינו "מה נורא המקום 17 יסוד דברי הרב בדברי חז“ל: ”היה ר‘ שמעון בר יוחאי אומר: קשה טומאת מקדש וקדשיו מכל עברות שבתורה, שכל עברות שבתורה מתכפרות בשעיר אחת, וטומאת מקדש וקדשיו מתכפרת בל“ב שעירין...“ )תוספתא שבועות פ“א ה“ב, ע“ש באורך(. דהיינו שכל העברות של עם ישראל, כולל החמורות ביותר - ע“ז, גילוי עריות, שפיכות דמים וחילול שבת - כולן מתכפרות בשעיר אחד - שעיר המשתלח, ואילו על טומאת מקדש וקדשיו צריך את השעיר הפנימי בקודש הקדשים ואת כל שעירי המועדות וראשי חדשים. אמנם ’טומאת מקדש‘ מתיחסת בעיקרה לכניסה בטומאה לעזרה, החמורה יותר, אך מהחומרה הנוראה של טומאת העזרה אנו מבינים גם את החומרה הגדולה של כניסה בטומאה להר הבית, מקום המקדש, שבכולו נצטוינו על מורא המקדש. גיליון 5 - ומקדשי תיראו | 27 הזה", וכך אנו מבקשים ומיחלים: "ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות". יתרה מכך - השפת אמת )ויצא תרל"ד ד"ה וייקץ( מלמדנו שכל קיומו של הר הבית תלוי בבנין היראה: "ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה... וע"י יראה זו זכה לבניו להיות זה מקום בית המקדש... לפי שעיקר קיום בית המקדש היה ע"י יראה זו... שאין קיום למקום זה רק ע"י יראת שמים". ב"ה יש בדורנו הרבה אהבת ד' ובקשת קרבת אלקים, אך עם זאת מידת היראה לוקה מאד. כך למשל המושג של מורא אב ואם כמעט שאינו קיים, ונדיר למצוא מי שיחסו לאביו ולאמו מורכב גם מיראה כפשוטה, כי עצם מושג היראה כמידה בנפש כמעט אינו נמצא בימינו. ממילא, גם בהר הבית רבים רבים מהעולים אינם נוהגים במורא מקדש כראוי, ויותר מכך - אפילו אינם מבינים את עצם המושג של מורא מקדש, אלא רק את הלכותיו המעשיות ]"לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו..."[. כך למשל רבים מהעולים נוהגים להצטלם בהר, ואף נעמדים ומסתדרים כמו בתמונת מחזור על רקע כיפת הסלע. כמה רחוקה התנהגות זו ממורא מקדש! עומד אתה לפני ד' אלקיך בהר קדשו ועסוק בכך שתהיה לך תמונה יפה ומזכרת להראות לחברים?! רגש המורא שצריך לחוש אדם שעולה להר ד', המקום אשר עליו קרא דוד מלכנו "מי יעלה בהר ד' ומי יקום במקום קדשו", צריך להיות עוד יותר חזק מהרגש אותו אנו חשים בתפילת נעילה, ואיך היו נראים בעינינו אנשים שעומדים להצטלם בסוף תפילת נעילה לשימור החויה המשותפת?! זו רק דוגמה אחת להתנהגויות רבות שחלקן חמורות עוד יותר, כמו תערובת גברים ונשים, שירת נשים, והתנהגויות נוספות שמבטאות ריחוק גדול מאד ממידת היראה הנדרשת בהר ד'. כך, לצערנו, לא רק שלא מתקיים "שמשם יראה יוצאת לעולם", אלא אף להיפך - הרוח הכללית של תנועת העליה להר מביאה אתה תופעות של זלזול וקלות ראש גם בתחומים נוספים18 .כך למשל ביחס לכותל המערבי, אשר לא זזה ממנו שכינה, וגדולי ישראל, חסידיו וצדיקיו בכל הדורות התיחסו אליו ביראה ובחרדת קודש19 ,וכיום רבים מהעולים 18 אנו מדברים על הרוח הכללית הנושבת מארגוני העליה ורבים מהעולים, אך כמובן יש בין העולים גם יראים ושלמים ות“ח, ולא עליהם דברינו. 19 כך למשל מעיד הרב חרל“פ זצ“ל על הראי“ה קוק זצ“ל, שכבר כשהיה נכנס לסמטאות המובילות לכותל ”ישנם אנשים הולכים להר הבית, מסתובבים בו. אתה הולך להר הבית, מי יודע על מה אתה דורך? מי יודע על מה אתה רומס? המחשבה של אנשים ללכת ולעלות להר הבית – זה חמור מאוד הדבר הזה!“ )קול צופיך, מטות-מסעי תשס“ב( 28 | ומקדשי תיראו - גיליון 5 להר מתבטאים כלפיו בזלזול ואף בגסות רוח. וכך גם ביחס לחכמי ישראל מוסרי התורה ופוסקי הלכותיה, כשרבנים צעירים ובני נוער רבים מתיחסים לגדולי רבותינו כמי שלא ידעו מה הם סחים, ואסרו בלי לברר את הסוגיא. ישנן גם תופעות רבות של סילוף וזיוף דברי גדולי רבותינו שהורו בבירור לאסור20 ,ובכלל אוירה של "איש הישר בעיניו יעשה", כמו בתנועה המתגברת של עליית נשים להר בניגוד לדעתם הברורה והמפורסמת גם של גדולי המתירים כהגר"ד ליאור שליט"א. כל זה מעיד עד כמה רחוקים אנחנו כולנו ממדרגת היראה הנדרשת לעליה בהר ד', וגם מסיבה זו ראו גדולי ישראל ברוח ד' אשר עליהם לאסור לחלוטין כניסה להר הבית בדורנו. שאלה: בסופו של דבר, המסקנה העולה מהדברים היא שלא לעשות כלום בענין הר הבית, אך איך נהיה אדישים לנעשה במקום הקדוש ביותר? תשובה: אמנם כל סדר הופעת אתחלתא דגאולה בדורותינו הוא שאור הישועה מופיע דווקא ע"י מעשינו ופעולותינו, וכדברי רבנו הגר"א בספר קול התור: "עשה והצליח: אחת התכונות של משיח בן יוסף - הצלחה ע"י עשיה, כמו שכתוב ביוסף: 'כל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו'". אך אף על פי כן עלינו לעמוד בענוה ולהכיר שבהר הבית קצרה ידינו מלעשות, הן בגלל האיסור ההלכתי והן בגלל ריחוק מדרגתנו מרוממותו וקדושתו. ובאמת כבר לימדנו מרן הראי"ה קוק זצ"ל )מאמרי הראיה עמ' 458 ,עדות הרב בועדת החקירה הבריטית( שהר הבית אינו שייך לסדר הגאולה שבידינו ובמעשינו, אלא לסדר הגאולה שבידי שמים. אך לא נהיה אדישים חלילה21 .עלינו לצפות, ליחל, לערוג ולהשתוקק ליום בו "נכון יהיה הר בית ד' בראש ההרים ונשא מגבעות" )ישעיהו ב,ב(, ללמוד על ענינו של בית המקדש, וכמה אנחנו והעולם כולו חסרים בלעדיו, להתפלל על בנינו בכל גדלו ותפארתו - "ותבנהו מהרה ותגדל כבודו", ולפתח בקרבנו את מידת היראה, שיסודה קודם כל בעצם ההכרה שיש גודל נשגב למעלה מערכנו. כך, ורק כך, נתקדם במעלה אל הר בית ד' אלקינו, ונזכה שתתקיים בנו תפילתם של בני קרח )תהלים מג(: שלח אורך ואמתך המה ינחוני, יביאוני אל הר קדשך ואל משכנותיך. ואבואה אל מזבח א-להים אל א-ל שמחת גילי ואודך בכינור א-להים א-להי. מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי, הוחילי לא-להים כי עוד אודנו, ישועות פני וא-להי. המערבי היו פניו מחוירות מרוב יראה. 20 כגון הגרצי“ה קוק זצ“ל, הגר“א שפירא זצ“ל, והגר“מ אליהו זצ“ל, ולאחרונה ממש הגר“ש דבליצקי זצ“ל, כמבואר בגליון זה. 21 וכפי שכותב הראי“ה קוק זצ“ל במכתבו לגנרל בולס בענין הכותל המערבי והר הבית: ”מה שאין אנחנו נכנסים לפנים מן הכותל הוא לא מיעוט זכויותינו ומיעוט קישורנו אל המקום הקדוש הזה, אלא מפני רוב

פוסק: בעריכת הרבנים: איתי הלוי, יהושע ואן דייק, עידו רוזנטל, עמיחי אליאש, שלומי כהן

ספר: ומקדשי תיראו

מקור: הרב עמיחי אלייאש - וראה עוד מאמרים רבין בגליונות "ומקדשי תיראו"

תשובה נוספת:

תורה ומדינה הלכה למעשה- מקורות הלכתיים לאיסור עליה להר הבית בזמן הזה חי רועי מכון למנהיגות חברתית

ראשי פרקים 1.קדושת מקום המקדש בזמן הזה 2 .המותרים להיכנס לשטח הר הבית 3 .מיקומו של הר הבית ומקום המקדש 4.חישובים וממצאים ארכיאולוגים המבררים את מקום הר הבית והמקדש 5.מיקומה של אבן השתייה ע"פ דברי הרדב"ז 6.איסור העליה להר הבית מחשש כניסה בשוגג למקומות האסורים 7.דין כיבוש בעליה להר הבית 8.איסור מורא מקדש בעליה להר הבית 9.הרב גורן המתיר עליה להר הבית- דעת יחיד 10.הרבנות הראשית לדורותיה האוסרת עליה להר הבית- מרא דאתרא 11.האם הרצי"ה והרב אברהם שפירא היו משנים את דעתם בימינו

1.קדושת מקום המקדש בזמן הזה הרמב"ם והראב"ד נחלקו האם ישנה קדושה במקום המקדש כיום כשהבית חרב. הכרעת האחרונים כולם כדברי הרמב"ם שישנה קדושה למקום המקדש גם בחורבנו כפי שמאריך להוכיח הרב קוק במשפט כהן וכן מובא להלכה ע"י המגן אברהם. גם הרב גורן שהינו אבי שיטת המתירים להיכנס להר הבית בימינו מביא במפורש בספרו שאינו מתיר להיכנס באופן גורף לכל שטחי הר הבית כשיטת הראב"ד הסובר שכלל אין קדושה להר הבית כיום אלא רק למקומות שמוכח שעליהם לא עמד בית המקדש בבנינו. זאת ועוד הרב קוק מאריך להוכיח שגם לשיטת הראב"ד אין היתר להיכנס למקום המקדש כיום אלא שסובר שהנכנס כיום למקום המקדש אינו עובר על איסורי כרת אך האיסור קיים גם לשיטתו. 2 .המותרים להיכנס לשטח הר הבית בהנחה שהיינו יודעים בוודאות את מקומו של בניין בית המקדש בתוך מתחם הר הבית ע"פ דברי המשנה בכלים המונה את דרגות הקדושה היה מותר לטמאי מת )כידוע כולנו היום טמאי מתים( להיכנס עד מקום החיל )עיינו נספח ג( אולם כפי שאומרים הראשונים כניסת טמא מת מעבר לחיל וכן לעזרת הנשים מהווה איסור מדרבנן בלבד. טמא מת שנכנס לעזרת ישראל עובר על איסור דאוריתא וחייב כרת. נשים נידות אינן יכולות להיכנס אפילו לא לרחבת הר הבית וכן נשים כל שלושה ימים אחר תשמיש מפאת היותן טמאות )גם טבילה לא תועיל במצב זה(. נמצא שלהר הבית עד החיל יכולים להיכנס טמאי מתים בלבד. 3 .מיקומו של הר הבית ומקום המקדש לכאורה ע"פ ההגבלות הלכתיות ניתן היה להיכנס להר הבית בימינו אחר טבילה במקווה כשר משום שאחר טבילה זו, נשארת על האדם טומאת מת בלבד שבה מותר להיכנס להר הבית. אולם כל זאת היה נכון הלכתית אם הייתה וודאות של מיקומו של מקום המקדש בתוככי הר הבית ומיקומו של הר הבית הקדוש בתוככי הרחבה המכונה כיום הר הבית המתוחמת בארבע כתלים ידועים ומוכרים )עיינו נספחים ב, ג(. המשנה במידות אומרת ששטחו של הר הבית הינו תק על תק אמה כלומר שטח ריבועי השווה לכמאתיים וחמישים מטר אורך על כמאתיים וחמישים מטר רוחב. מבט חטוף במידות המקום המכונה הר הבית בימינו )נספח ב( מגלה שאינו מרובע כלל ועיקר וגדול בהרבה משטח הר הבית המובא במשנה במידות. למרות גודלו הרב של הר הבית בימינו בין הקיר הצפוני לקיר הדרומי שלו כחמש מאות מטר )פי שנים משטח הר 2 הבית(, המרחק בין הכותל המערבי לכותל המזרחי הינו באופן די ברור כמאתיים חמישים מטר- תק אמה. המרחק הוא כה מדויק עד כדי כך שרצו חלק מהחוקרים להכריע במחלוקת המפורסמת בין מידות החזון איש למידות ר"ח נאה כאחת השיטות ע"פ המרחק בין הכותל המערבי לכותל המזרחי. משמעות הדברים הינה שמכיוון שברור לכל הדעות ע"פ מסורות מוצקות העוברות מדורי דורות שהר הבית היה אי שם בין הכתלים המצויים בימינו לכן כל מעבר מכותל דרום לכותל צפון בהר הבית של ימינו צמוד ככל שיהיה לכותל המערבי או המזרחי מכניס את האדם בצורה וודאית בתוך גבולות הר הבית. אולם כאמור הכניסה להר הבית אחר טבילה המשאירה טומאת מת בלבד בימינו מותרת אם כן לכאורה אין בעיה להיכנס לרחבת הר הבית בימינו ולעבור בה מכותל דרום לכותל צפון. אולם כאמור כל זה היה נכון אם היתה לנו מסרות ברורה בדבר מיקומו של מקום המקדש בתוך שטח הר הבית אולם חסרות לנו שתי ידיעות מהותיות בנושא זה. ידיעה אחת החסרה לנו הינה היכן בדיוק היה הר הבית הקדוש בתוך תחום הר הבית של ימינו. ידיעה שניה החסרה לנו הינה היכן היה ממוקם המקדש בתוך שטח הר הבית המקודש. בעניין מיקומו של מקום המקדש מצאנו מחלוקת ראשונים בפירוש המשנה במידות בין הרמב"ם לרא"ש. לשיטת הרמב"ם המקדש היה בעיקר בצד צפונו של הר הבית לעומת זאת לדעת הרא"ש עיקרו של המקדש היה בדרומו של הר הבית. ע"פ מחלוקת זו ומתוך הבנה שהר הבית המקודש תופס את כל השטח ממזרח למערב יוצא שישנו חשש שמא הר הבית המקודש היה בכל השטח המוגדר כיום הר הבית ואם כאשר הולך האדם צמוד לכתלים המזרחי והמערבי מסתבר שלא נכנס כלל למקומות בהם אסור גם לטמאי מתים להיכנס, בהליכתו אפילו צמוד לכתלים הצפוני והדרומי ישנו חשש ע"פ מחלוקת הראשונים הנ""ל שנכנס לתוך העזרה ממש שאולי היתה צמודה לחלוטין לכתלי הר הבית שכאמור אין לנו כל אינדיקציה היכן היה מקום המקדש והיכן היה הר הבית המקודש בתוך השטח הקרוי היום הר הבית. הרב גורן המתיר עליה להר הבית ע"מ להתיר זאת מתעלם מדעת הרא"ש שלדעתו אינה מסתדרת עם החישובים וממילא מבין שודאי החלק הדרומי של הר הבית )איזור מסגד אל אקצא( בימינו מותר בכניסה ואף לא היה חלק מהר הבית כלל. על אמירות מעין אלו כבר אמרו האמוראים וכ"ש בדור שלנו "וכי מפני שאנו מדמים מלתא למילתא נעשה מעשה. דהיינו ללא ניתן לסמוך על חשבוננו להתיר איסורים ולפסול דעות של ראשונים בפרט בחששות של כרת. אמירות מעין אלו יכולת להיאמר לחומרא בלבד ולא להקל באיסורי כרת ולכן קשה לסמוך על דבריו להתעלם מדעת הרא"ש ולהתיר כניסה לחלקו הדרומי של הר הבית בימינו שכאמור אם אנו חוששים לדעת הרא"ש הליכה סמוך לכותל הדרומי חמורה אף יותר מהליכה סמוך למזרחי ולמערבי ששם בוודאות לא נכנסים מעבר לחיל מה שאין כן בהליכה באזורים הדרומיים והצפוניים. 4.חישובים וממצאים ארכיאולוגים המבררים את מקום הר הבית והמקדש יש שרצו לקבוע את מקום קודש הקודשים ע"פ אינדיקציות ארכיאולוגיות אלו ואחרות וע"פ לקבוע מקום מדויק יותר למקום המקדש האסור בכניסה גם אחר טבילה. מצויים בידינו מעל עשר דעות שונות של חוקרים בדבר מקום קודש הקודשים המוכיחים יותר מכל עד כמה שאין כל דעה מוצקה בדבר מיקום המקדש בימינו. בנוסף בין דעות אלו ישנם מספר דעות תורניות של רבנים )למשל הרב קורן והרב גורן( אשר הוכיחו ע"פ חישובי השטח של הר הבית בהתאם למקורות את מקומו המשוער של קודש הקודשים וממילא את מקומו של מקום המקדש כולו. אולם גם דעות אלו חלוקות ביניהם וכל דעה אומרת על החשבון של חברתה שאין בו כל אמת. זאת ועוד גם אם היה חישוב מדיוק של ארכיאולוגיים ואף של רבנים גדולים והייתה ביניהם תמימות דעים בנושא מיקום המקדש לא מצאנו יכולת לסמוך על חשבונות וידיעות אלו כלל. שהרי כידוע המקום היחיד בו קוראים מגילה בברכה בטו באדר מתוך זיהוי ודאי של מקום זה כמוקף חומה מימי יהושע בן נון הינו העיר ירושלים למרות ממצאים ארכיאולוגיים ואחרים המוכיחים בוודאות די גבוהה את קיומם של מקומות נוספים בארץ שהיו מוקפים חומה מימי יהושע בן נון אלא שכדברי הרב קוק באגרותיו )לא מופיע במקורות שהבאנו( איננו סומכים על הארכיאולוגים או על חישובים אלו ואחרים בעניין זיהוי מקומות אלו ואחרים אלא רק על מסורת ברורה ומוצקה. לכן המקום היחיד שיש בו מסורת הינו ירושלים בגלל המסורת הברורה שיהודים לאורך כל הדורות ידעו לומר שבין כתלי הר הבית של ימינו שכן המקדש. ע"פ אותו יסוד בהעדר מסורת ברורה על המקום המדויק של המקדש בתוככי הר הבית אין כל יכולת להכריע הלכתית לאיזה אזור מותר להיכנס ולאיזה אסור בהר הבית של ימינו וממילא יש לאסור כליל כל כניסה אליו מחשש איסור כרת. 5.מיקומה של אבן השתייה ע"פ דברי הרדב"ז יש מן המתירים לעלות להר הבית שמעלים טענה שאכן קיימת מסורת ברורה אצל אחד מגדולי הפוסקים בדורות הקודמים בדבר מיקומו המשוער של קודש הקודשים. הרדב"ז בתשובתו מתייחס לשאלה זו ואומר בצורה ברורה שידוע לו שמקומה של אבן השתיה נמצא 3 מתחת לכיפת הזהב של ימינו ממילא אם אנו יודעים ששם אבן השתיה ניתן "לנקות" חלקים רבים מהר הבית של ימינו מחשש כרת בכניסה אליהם. אלא שלכל הדעות תשובה זו של הרדב"ז אינה מסתדרת עם המציאות באופן חריג מאוד ולא ניתן להסתמך עליה כלל ודאי לא להקל באיסורי כרת. למרות שממקם הרדב"ז את מקום קודש הקודשים מתחת לכיפת הזהב, אומר הוא שהכותל המערבי הינו כותל העזרה. המרחק בין כיפת הזהב לבין הכותל המערבי אינו מאפשר לכותל זה להיות כותל העזרה. כ"כ אם היה הדבר כן היה אסור להתקרב בלא טבילה לכותל המערבי כלל מפאת היות שטח זה קדוש בקדושת הר הבית, מה שלא שמענו שחששו לכך כל גדולי ישראל. עוד אומר הרדב"ז שהכותל הדרומי של ימינו היה אף הוא כותל העזרה. אמירה זו תמוהה אף יותר משום שהמרחק בין כיפת הזהב לכותל הדרומי גדול מאוד. בנוסף לכך מצאו גדולי ישראל סתירות רבות בדברי הרדב"ז וע"כ דחו תשובתו זו מההלכה מכל וכל. זאת ועוד אם ירצה מאן דהו להסתמך על המסורת אשר מביאה הרדב"ז ולקבוע ע"פ את מקום קודש הקודשים ולהתעלם מכך שדבריו תמוהים מאוד, צריך לקחת את תשובתו כמו שהיא על כל תמיהותיו וממילא לאסור באיסור כרת כל הליכה סמוך לכותל המערבי והדרומי שלדעתו כתלים אלו הינם כתלי העזרה וההולך בתוככי הר הבית בסמוך אליהם הולך למעשה בתוך העזרה וחייב כרת כיוון שהינו טמא מת. יש לציין שהרב גורן עצמו גדול המתירים להיכנס בימינו לשטחים מסוימים בהר הבית לא מקבל את דברי הרדב"ז כלל ועיקר וסובר ע"פ חישובים שונים שעשה בלא כל הסתמכות על מסורת זו או אחרת שמקום קודש הקודשים במקום אחר ולא כזיהויו של הרדב"ז. 6.איסור העליה להר הבית מחשש כניסה בשוגג למקומות האסורים הרב זלמן קורן מגדולי חוקריו התורניים של הר הבית בימינו אשר מצדד ע"פ חישוביו בדעת הרדב"ז על מיקומו של קודש הקודשים תחת כיפת הזהב אומר שלמרות שחישוביו מדויקים אין לסמוך עליהם למעשה ולעלות להר הבית. הסיבה לכך שגדולי ישראל אסרו עליה להר הבית למרות מקומות ודאיים שלפי חישובו אינם חלק ממקום המקדש הינה שחששו גדולי ישראל שאם יתירו עליה להר יכנסו אנשים למקומות האסורים. בפרט שגם המתירים לעלות להר הבית היום מבינים ע"פ החישובים אותם הבאנו בתמצית לעיל שלמעשה ההליכה באזור הכותל המערבי והמזרחי וכן סמוך לכותל הצפוני יש ללכת סמוך יחסית לכותל אחרת נכנסים לחשש איסור כרת לכל הדעות. מכיוון שעקב המצב הנתון כיום לא ניתן אף לעשות סימונים בשטח ההר עד היכן ניתן להיכנס ישנו חשש גדול שאנשים רבים יכנסו למקומות אסורים. יש להוסיף ולומר שכל המתירים עליה להר הבית מסתמכים עד דעתו של הרב גורן אולם דעתו כפי שהיא מובאת במפה האחרונה בספרו תחת הכותרת המקומות המותרים בכניסה לכל הדעות, אינה מתירה כלל הליכה מסביב להר הבית אלא באזור הדרומי בלבד )מסגד אל אקצא( אם כן תמוה מאוד על איזו שיטה בגדולי הפוסקים מסתמכים העולים להר ומקיפים אותו מכל צדדיו. לכאורה מהעמקה בחישוביו של הרב גורן נמצא שישנה רצועה ברורה צמוד לכותל המזרחי והמערבי שאינה חלק ממקום המקדש אם כן מדוע אסר להיכנס לאזורים אלו בסיכום דבריו. נראה שגם הרב גורן חשש להכניס ציבור גדול למקומות מצומצמים ובלתי מסומנים מפאת החשש שיעברו רבים את השטח המותר ויכנסו לשטח האסור, בפרט בסמוך לכותל המזרחי בו מודים המתירים עליה להר הבית שישנה רצועה מאוד דקה של מטרים בודדים שמותרת בכניסה אם כן ישנו חשש כבד מאוד לטעויות במצב זה 7.דין כיבוש בעליה להר הבית המתירים עליה להר הבית לכאורה יכולים להודות בכל הנאמר עד כה וכן הרב גורן עצמו מביא בהקדמה לספרו שאכן ראוי היה לאסור כניסה להר הבית ליהודים וערבים כאחד אלא שכיוון שהתירו כניסה לערבים להר, מדין "כיבוש" ראוי להתיר כניסה ליהודים גם אם ישנו חשש שמא יהיו כאלו שיכנסו בטעות או במתכוון למקומות האסורים וגם אם כדי לעשות כן יש לסמוך על מקצת הראשונים )רמב"ם ( ולא לקבל את דעת כל הראשונים )הרא"ש( במיקומו של הר הבית. יש לציין שמדין כיבוש התיר גם הרצי"ה מציאותם של כוחות משטרה וצבא על שטח הר הבית, ואף התיר להם להיכנס לצורך מלאכת השיטור והוכחת הריבונות בהר הבית, למקומות שוודאי הכניסה לתוכם אסורה, ע"מ להוכיח שהר הבית בידינו, למרות התנגדותו החריפה לכניסה של ציבור יהודי לכל חלק שהוא בהר הבית של ימינו. ע"פ עיקרון זה אמרו המתירים לעלות להר שע"פ חוות דעת של גורמי ביטחון אם הציבור לא יעלה להר הבית תאבד מדינת ישראל את יכולת השליטה שלה במקום קדוש זה לחלוטין. לא ברור כלל שישנה מצווה לכבוש את הר הבית וודאי לא ע"י הציבור. ציבור האזרחים שאינם מכוחות הביטחון הכובשים שטח כיום ברחבי א"י כפי שמצווים אנו לעשות, עושים זאת ע"י התיישבות וקיום שגרת חיים. מלחמה וכיבוש 4 אקטיבי יכולים להיעשות ע"י כוחות הביטחון בלבד. כמובן שלא ניתן לכבוש את הר הבית ע"י קיום שגרת חיים והתיישבות, שהרי אסור לגור במקום זה לכן אין כל יכולת לכבוש את הר הבית מעבר לכוחות הביטחון המצויים בשטח זה 8.איסור מורא מקדש בעליה להר הבית המשנה במסכת ברכות דנה במצוות מורא מקדש ואומרת שאסור להיכנס להר הבית במקלו ובמנעלו וכו' בסוף רשימת האיסורים אומרת הגמ' שאסור לירוק בהר הבית מק"ו. הק"ו הוא שמכיוון שאסור להיכנס במנעלו להר הבית למרות שאין בכך ביזיון כ"ש אסור לירוק בהר הבית דבר שנחשב כביזיון גדול. לכאורה יכולה הייתה הגמ' להוסיף את הרקיקה לרשימת האיסורים בשטח הר הבית ולומר שכשם שאסור להיכנס עם ארנק להר הבית כך גם כחלק ממורא מקדש אסור לירוק בהר הבית, מדוע היה צורך לומר שדין רקיקה נלמד מק"ו. מדברי גמ' אלו לומד הרצי"ה )לא נמצא בדפי מקורות( שהק"ו בא לומר לנו שיש להרחיב את היריעה ולעשות חשבון בעצמנו כיצד יש להוסיף על מורא המקדש. כיום מפאת חוקי הסטטוס קוו אסור ליהודים להיכנס להר הבית ולהתפלל בו ממילא כל אדם נכנס ללכת מסביב להר הבית בלא כל יכולת לומר דבר. כניסה להר הבית ללא צורך משמעותי, מעבר לדין כיבוש שכאמור אין כל סימוך שיש מצווה על אזרחים לכבוש בהליכתם את הר הבית, מהווה לכאורה, גם בלא כל כניסה לאזורים אסורים, כעברה על איסור דאוריתא של מורא מקדש. שהרי אם אסור לטייל בבית כנסת כדברי המשנה במגילה, ק"ו שאסור לטייל בהר הבית ויש בכך עברה על איסור תורה. בנוסף רבים מהנכנסים להר הבית בטהרה, מצטלמים בו שזה לכשעצמו בעייתי ויש בו חסרון במורא מקדש, אך מהתמונות והסרטונים לא נראית היראה הראויה בעת הליכה במקום הקדוש המתחייבת מדאורייתא, הנלמדת מהק"ו של הרקיקה. בנוסף נכנסים לשם גברים ונשים ביחד לעיתים רבות, דבר האסור גם הוא בבית כנסת כ"ש בהר הבית. )בנוסף לעצם כניסת הנשים שהינה מורכבת הלכתית לכשעצמה, והינה פועל יוצא של עצם ההיתר ההלכתי של כניסת גברים להר הבית( 9.הרב גורן המתיר עליה להר הבית- דעת יחיד יש מן המתירים הטוענים שלמרות כל הטענות הללו, של אי ידיעה המסתמכת על מסורת על מיקום המקדש והר הבית, חשש מפני כניסת רבים גם למקומות האסורים, ועברה על דין מורא מקדש בניסיון "לכבוש" אותו בלא כל סימוך הלכתי ברור לחיוב של כיבוש ע"י אזרחים של מקום שאסור להתיישב בו ולנהל בו שגרת חיים שלא כמו שאר שטחי א"י, יש מקום לסמוך על הרבנים המתירים הסוברים שמדין כיבוש יש מקום לסמוך על השיטות המקלות שע"פ ניתן לדעת את מקום המקדש וממילא את האזורים אליהם מותר להיכנס להר הבית בטהרה. גדול המתירים כניסה להר הבית בימינו כאמור הינו הרב שלמה גורן שכתב על כך ספר שלם )כמובא במקורות(. אולם יש לציין שהרב גורן היה דעת יחיד שביחידים בין גדולי הדור הקודם שהתיר זאת. כל גדולי ישראל של הדור הקודם אסרו עליה להר מסיבה זו וע"כ מניין לנו לסמוך על דעת יחיד שביחידים המתירה לעשות כן באיסורי דאוריתא ובספקות של איסורי כרת. הכלל הידוע הינו אחרי רבים להטות. בסוגיה זו הרוב הינו ברור ומוחלט וע"כ לא ניתן כלל לפסוק ע"פ הרב גורן למרות גדולתו התורנית. זאת ועוד רוב גדולי המתירים בימינו לעלות להר הבית באופן ברור ומובהק לא נמנו על תלמידיו של הרב גורן רובם ככולם תלמידי הרצי"ה והרב שפירא אשר אסרו עד יומם האחרון בפירוש ובנחרצות רבה עליה להר הבית בימינו. ממילא נשאלת השאלה כיצד עוזבים אותם רבים את רבניהם המובהקים, אחריהם פוסקים הם את כל פסקיהם והולכים בסוגיה כה חמורה כנגד דבריהם המופרשים וכי יכול כל אדם בכל עת שיבחר בסוגיות כה כבדות לעבור לפסוק ע"פ רב אחר כאשר דעתו הינה דעת יחיד בסוגיה כה חמורה המוערבים בה חששות של איסורי כרת. וכי אין דין של "עשה לך רב", אכן הדבר מצריך עיון. 10.הרבנות הראשית לדורותיה האוסרת עליה להר הבית- מרא דאתרא יש שיטענו שאכן רבם המובהק בנושאים אלו הינו הרב גורן ולכן מותר להם לפסוק ע"פ פסקיו וכשם שבמקומו של ר' יוסי הגלילי אכלו עוף בחלב למרות שכל גדולי ישראל אסרו זאת כך הם יכולים לפסוק ע"פ דעתו של הרב גורן למרות היותו דעת יחיד. יש לזכור שהרב 5 ישראלי אומר )לא מובא במקורות( שהרבנות הראשית הינה המרא דאתרא בא"י וכך היחס כלפיה גם ע"י גדולי המתרים עליה להר הבית. מכיוון שהרבנות הראשית לדורותיה פסקה באופן ברור ומובהק שחל איסור עליה להר הבית )כפי שמובא בנספח א( לכן הפסק מחייב את כולם ולא יכול אדם בנושא כה ציבורי וחמור להחליט על דעת עצמו שפוסק הוא ע"פ דעת יחיד כנגד המרא דאתרא. יש להוסיף שאכן הרב גורן עצמו היה רב ראשי בעבר אך מעולם לא התיר בצורה מסודרת לעלות להר הבית בהיותו רב ראשי והספר אותו חיבר אשר מתיר עליה להר הבית יצא שנים רבות אחר סיום כהונתו. בכל מקרה גם בין הרבנים הראשיים היה הוא דעת יחד שביחידים 11.האם הרצי"ה והרב אברהם שפירא היו משנים את דעתם בימינו יש שהוסיפו לטעון ואמרו שאם הרצי"ה והרב שפירא היו בימינו היו אף הם משנים את דעתם, מפאת השינויים הדרמטיים החלים בהר הבית מבחינת איבוד אחיזתינו בו. ע"מ לטעון טענה כזו יש להוכיח זאת ואין כל הוכחה ברורה לטענה שחל שינוי כה גדול. בפרט שהרב שפירא נפטר לפני שנים מעטות ובשנתו האחרונה יצא בתקיפות נגד העולים להר הבית שחלקם כאמור נמנים על תלמידיו. בפרט שמסע ההחדרה של הר הבית למודעות של פוסקי ההלכה ושל הציבור החל מיד אחר פטירתו, ולא החל רק עתה. ממילא הטענה לפיה תוך מספר חודשים אחר פטירתו חל שינוי כה דרמטי במצב בהר שהיה גורם לרב שפירא לשנות את דעתו אינה מסתברת. בעניין הרצי"ה יש לראות את דבריו התקיפים המופיעים בספריו ובספר למקדשך טוב, ולהבין מה הסיכוי שאכן היה חוזר בו. בפרט שתלמידיו המובהקים שהיו קרובים אליו ביותר סוברים שלא היה חוזר בו גם בימינו, ומן הסתם הם הנאמנים ביותר על דרכו ושיטתו, וחזקה על הבנתם בדבריו שהם צודקים יותר מאחרים

ספר: חי רועי

מקור: חי רועי - מכון למנהיגות חברתית

הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה

חפשו עוד ב: הר הבית

חזרה לדף הקודם
הרשמה להלכה יומית
שם:
דוא"ל:
שליחה