חיפוש

חיפוש עפ"י נושאים:

חיפוש חופשי:

שאלה:

האם מותר לצלות כבד במנגל חשמלי או מיקרוגל וכו'?

תשובה:

מותר לצלות כבד על ידי מנגל חשמלי וכן על גבי פלטה חשמלית העומדת בשיפוע ושיהיה בדרגת חום מתאימה. וכן מותר לצלות כבד בתנור חשמלי, תא גריל, בתנאי שהכבד מונח על רשת שבאויר שיש מקום לדם לזוב.

כמו כן, יש לחמם את התנור לפני הכנסת הכבד. בשעת הצליה תישאר דלת התנור פתוחה, את פרוסות הכבד להניח על רשת מיוחדת,  ולהניח תבנית מלמטה לקליטת הדם בתנאי שהרשת לא תיגע בתבנית. בגמר הצליה לנקות ולהסיק היטב את התנור.
אסור לצלות כבד בתנור מיקרוגל כיון שהדם מתבשל בתוך הכבד ואינו נפלט לחוץ.
מותר לצלות כמות גדולה של כבדים אולם רצוי שלא להניח שיכבות כבד אחת על גבי חברתה. כמו כו יש להמנע מלצלות עם הכבד ירקות או בשר אחר. לאחר הצלייה יש לשטוף את הכבד 3 פעמים.

פוסק: הרב יצחק יעקב פוקס

ספר: הכשרות תשס"ב

מקור: פרק ט סעיפים פט-צד וראה יתר התנאים שם ובהערות.

תשובה נוספת:

הבהרה - כאמור לעיל, רוב הבשר המשווק כיום כבר הוכשר במליחה, ולפיכך ניתן להכינו בכל דרך שהיא. מטעם זה גם אם מכינים את הבשר בצלייה ("מנגל"), אין לצלייה זו משמעות הלכתית, ואין בה דינים מיוחדים. הדינים שיובאו להלן עוסקים בצליית בשר שלא הוכשר, וכן בצליית כבד, שאין אפשרות להכשירו במליחה אלא רק בצלייה.

הצלייה פועלת על הבשר פעולה דומה למליחה - החום גורם לדם לצאת מן הבשר. טעם נוסף: לדעת הרמב''ם כלי הדם נצמתים, ושוב אין הדם הבלוע באיברים יוצא ממקומו.

■  הצלייה צריכה להיות על גבי האש, או על ידי גוף חימום חשמלי הצולה היטב את הבשר. אין חובה שהצלייה תהיה דווקא על גבי גוף חימום גלוי, אלא ניתן לצלות בשר או כבד גם בתא רגיל של תנור. הצלייה נעשית על גבי רשת או משטח חלק, כדי שהדם יוכל לזרום באופן חפשי. אם הצלייה נעשית בתנור ולא על גבי האש - יניחו מתחת הרשת תבנית לקלוט את השומן והדם הזבים מן הבשר. תבנית זו נאסרת לשימוש, ולפיכך כדאי להשתמש בתבנית חד פעמית. כמו כן יש להשאיר את דלת התנור פתוחה, כדי שהאדים העולים מן הדם לא יצטברו על הבשר ועל תקרת התנור, דבר העלול לאוסרם.

■  למנהג האשכנזים, אין צולים חתיכות בשר שהוכשרו כבר במליחה יחד עם חתיכות שלא הוכשרו, כדי שלא יבליעו את הדם אלה באלה. וכן אין לצלות ירקות וכדומה יחד עם בשר שלא הוכשר (דהיינו, שאין לצלותם כשהם נוגעים זה בזה, או אף על אותה רשת או שיפוד). בדיעבד אם נצלו ביחד, הכול מותר באכילה. לבני עדות המזרח מותר לצלותם יחד.[1] לגבי כבד - לכל המנהגים אין לצלותו עם בשר אחר (בין בשר מוכשר ובין בשר שלא הוכשר) או עם ירקות,[2] אך מותר לצלות כמה חתיכות כבד ביחד.

■ אין לעטוף את הצלי בבצק או בתערובת עם ביצים וכדומה, אך מותר לשפוך עליו נוזלים שונים בשעת הצלייה.[3] אין לשרות את הבשר (שאינו מוכשר) במשרה קודם הצלייה, אך מותר לפזר עליו תבלינים סמוך לצלייה.[4]

■  יש לחתוך את הכבד לפני הצלייה. למנהג הספרדים, יש לחתוך את הכבד שתי וערב, בין בכבד עוף[5] ובין בכבד בהמה, בין אם אוכלו צלי ובין אם רוצה לבשלו אחר הצלייה. האשכנזים מצריכים חיתוך שתי וערב רק בכבד בהמה, ודווקא כאשר רוצה לבשלו אחר הצלייה.[6]

■  בשר או כבד קפואים, יש להפשירם לפני הצלייה, אך אין לעשות זאת במים חמים שהיד סולדת בהם[7]. לפני הצלייה של בשר שאינו מוכשר או כבד, יש להדיח אותם, ולאחר מכן  לכתחילה, למלוח אותם עם מעט מלח בישול, כשהם כבר מצויים על הרשת או על השיפוד.[8]

■  שיעור הצלייה: אם רוצה לאכול את הצלי ללא בישול, לספרדים - אין שיעור לצלייה, ולאשכנזים - צריך לצלותו עד שיהא ראוי לאכילה בדוחק.[9] אם רוצה לבשל את הבשר או לטגנו לאחר הצליה, גם הספרדים מודים לשיעור האשכנזי.[10]

■ האשכנזים נוהגים לכתחילה לשטוף את הבשר לאחר צלייתו[11]. אולם, פעמים רבות אנשים מעוניינים לסיים את הצלייה עם תבלינים ולא לשטוף את הבשר. אשר על כן, בצליית בשר שאינו מוכשר מוצע להדיח את הבשר לאחר שראוי לאכילה בדוחק, ואח''כ לתבלו ולסיים את הצלייה. כמו כן, לאחר ההדחה ניתן לחזור ולצלות את הבשר מעט כדי לחממו. אולם בין הצלייה הראשונה לשנייה, למנהג האשכנזים יש ללבן את הרשת, כדלהלן. הספרדים נוהגים להדיח את הבשר הצלוי רק אם רוצים לבשלו.[12]

■ יש דעות שונות לגבי כשרות הרשת שהבשר (שאינו מוכשר) נצלה עליה. וכן לגבי כל הכלים שמשתמשים בהם בעת הצלייה, כמו השיפודים, הסכין וכדומה. השולחן ערוך מקל, וסובר שכלים אלו לא נאסרו, ואילו הרמ''א מחמיר בכך לכתחילה, שאין להשתמש בכלים אלו שימוש אחר ללא הכשרה.[13] בהתאם לכך, המנהג האשכנזי (ויש מבני עדות המזרח שאף הם מחמירים בכך) הוא ללבן את הרשת לאחר צלייה של כבד או בשר שאינו מוכשר, אם רוצים לצלות עליה מאכלים שאינם טעונים הכשרה, כגון: בשר מוכשר, דגים, פיתות וכדומה. הליבון ייעשה על ידי חימום המנגל ללא מאכל. כמו כן, מלבנים באש את השיפודים, הסכין או המזלג שהשתמשו בהם בעת הצליה. להכשרה זו די ב"ליבון קל".[14]

■  במכשירי גריל שיש להם שתי רשתות, אחת על גבי השנייה, למנהג האשכנזים אין לשים פיתות וכדומה על גבי הרשת העליונה בעת הצלייה של בשר שאיננו מוכשר על הרשת התחתונה, שכן הן עלולות להיאסר על ידי האדים העולים מהבשר. על כן יחממו את הפיתות ושאר המאכלים לפני צליית הבשר או לאחריה (ולכל המנהגים אין להניח מאכלים מתחת לבשר, משום שאז יטפטף עליהם הדם).

 [1]  שו"ע ורמ"א יו"ד סימן עו,ד עז,א; ילקוט יוסף, סימן עו, ח,יג.

[2]  שו''ע שם סימן עג,ד.

[3]  שם סימן עח,ב.

 [4]  שם סימן עו,ב.

 [5]  כבד עוף מחולק לחלקים, ויש לחתוך כל אחד מהם.

 [6]  שם יו''ד סימן עג,א, ג ובנושאי הכלים שם.

 [7]  וכדלעיל לעניין הפשרת הבשר לפני מליחתו.

 [8]  עיינו בשו"ע יו"ד סימן עו,א-ב, אך כיום גם הספרדים נוהגים כמנהג האשכנזים - ילקוט יוסף סימן עו, א–ב.

 [9]  הגהת הרמ"א שם עו,ב.

 [10]  שו"ע שם סימן סט,כא, ועיין שם סימן עו, ה–ו.

 [11]  הגהת הרמ"א סימן עו,ב.

 [12]   שולחן ערוך ורמ"א שם סימן עו,ב; עג,ה. ילקוט יוסף איסור והיתר חלק א' סימן עג,יט; עו,יז.

 [13]  שו"ע שם עו,ד.

 [14]  עיינו בפרק על הגעלת כלים, הגדרת "ליבון קל" לעומת "ליבון חמור".

 

פוסק: הרב אלישיב קנוהל והרב שמואל אריאל

ספר: ואכלת - ושבעת

מקור: פרק ד מעמוד 63

תשובה נוספת:

לגבי תא גריל רק בתנאי שהוא לא מסתובב מאליו בזמן הצליה.

פוסק: הרב משה שטיין מפסקי הגר"ש ואזנר

ספר: מבית לוי מפסקי הגר"ש ואזנר

מקור: מליחה, סעיף ט וראה שו"ע יו"ד סימן עו' סעיף ב וברמ"א

תשובה נוספת:

מותר להכשיר כבד בתנור סגור עם גופי חימום מכוסים, (שו"ע יו"ד עג פתחי תשובה סק"א) בתנאי:

החום יהיה חזק מאוד כדי שלא תיווצר לחות בפנים, והכבד יתבשל בדמו. כמו כן שהכבד יהיה מונח על רשת  וכן שיבדוק אחר כך האם הכבד נצלה גם מבפנים כראוי.

פוסק: הרב שלמה אבינר

ספר: שאילת שלמה - שו"ת

מקור: חלק ד סימן קלט

הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה

חפשו עוד ב: כשרות

חזרה לדף הקודם
הרשמה להלכה יומית
שם:
דוא"ל:
שליחה