חיפוש

חיפוש עפ"י נושאים:

חיפוש חופשי:

שאלה:

מה הן הלכות תשעה באב לחייל?

תשובה:

. ערב תשעה באב

בערב ט' באב נהגו להחמיר במנהגי אבילות יותר מבימים שקדמו לו, לכן, גם חיילים במוצבים, שאכלו בשר עד ח' באב, אסורים מלאכול בערב ט' באב. סועדים ארוחת צהרים רגילה לפני מנחה, ולאחריה, סמוך לשקיעת החמה, סועדים את ה"סעודה המפסקת", וצריכים לסיימה לפני השקיעה.

בסעודה מפסקת אין אוכלים שני מאכלים מבושלים. אבל מותר לאכול פירות חיים ממינים שונים. יש להיזהר שלא יאכלו שלושה חיילים יחד, כדי שלא יתחייבו בזימון. אולם גם אם אכלו יחד, אין מזמנים. חל הצום ביום א', מותר לאכול בשר בשבת, ואפילו בסעודה המפסקת, אולם צריך לזמן ולסיים הסעודה לפני שקיעה. לאחר הסעודה המפסקת – מותר לחזור ולאכול ולשתות, אם עדיין יום (דבר זה שכיח מאוד בבסיסים גדולים בהם אוכלים מוקדם), ורצוי להתנות בזמן הסעודה המפסקת שאין מקבלים עדיין תענית. (תקנב, תקנג,א ומ"ב).

319. איסורי תשעה באב

כל ענויי תשעה באב נוהגים משקיעת החמה עד צאת הכוכבים שלמחרתו. אין עוסקים בתורה שבכתב ושבע"פ, פרט לספר איוב, מגילת איכה, פרקי החורבן שבירמיהו, מדרש איכה, פרק אלו מגלחין (ממסכת מועד קטן), אגדות החורבן שבפרק הניזק (בגיטין), ובפרק חלק (בסנהדרין). מותר לקרוא על אודות חורבן הבית, או ללמוד דיני תשעה באב. (תקנד,א-ב) 

צום:

כל הבריאים חייבים להתענות בט' באב. חולה, גם כשאין בו סכנה פטור מלצום. חייל הנמצא בפעילות מבצעית, והצום פוגע בכושרו הגופנים – מותר לאכול ולשתות כדי צרכו, אבל לא יאכל לשם תענוג. סיים תפקידו – לא יאכל עוד.

רחיצה

אסורה בט' באב, ואפילו במים קרים, ואפילו רחיצת פניו וידיו אסורה. ולכן יטול ידיו בנטילת ידים של שחרית עד קשרי האצבעות עם היד, ויכול להעביר את ידו הלחה על עיניו ופניו כדי להסיר לכלוך. אין האיסור אלא ברחיצה של תענוג, אבל חיילים שהתלכלכו בבוץ או בזיעה, מותרים לרחוץ המקומות המלוכלכים. חייל העוסק בהכנת מזון הטעון שטיפה, כגון תפוחי אדמה, רשאי לרחוץ את המזון למרות שרוחץ גם את ידיו. כמו כן מותר לחייל שחזר עייף מסיור רגלי לרחוץ את רגליו כדי לחזקן. (תקנד). 

סיכה

בשומן לשם תענוג, אסורה בכל כמות שהיא. אולם מותר למרוח משחה על פצע, או להשתמש בשומנים ובסבון כדי להסיר לכלוך אם הדבר נחוץ. חיילים הנמצאים בשמש ועורם רגיש לכויות, רשאים למרוח קרם נגד כוויות שמש. (תקנד,טו. מ"ב בה"ל).

נעילת הסנדל

אסורה בט' באב. ואין נוהג איסור זה אלא בנעליים שגופן או סולייתן עשויים עור. לפיכך, כל חייל ידאג לנעלי גומי או סנדלי פלסטיק לט' באב (וליום הכיפורים). חייל שאין לו נעלי גומי, והוא בתפקיד, מותר לו לנעול נעלים, וברגע שיוכל יסירם. חיילים הנמצאים בדרך – גם כשאינם בתפקיד – ואין להם נעלי גומי, יכולים לנעול נעליהם. אך בזמן שהם נוסעים יחלצו אותן, אם הדבר אפשרי. (תקנד טז-יז ומ"ב).

העישון אסור בכל ימות השנה בגלל "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". נהגו שלא לעשן בתשעה באב. מעשן מובהק הזקוק לסיגריה, יכול להקל בעישון לאחר חצות היום. (תקנה, מ"ב ח. יביע אומר או"ח לג,יח).

320. הליכות היום

לפני תפילת ערבית מורידים את הפרוכת מארון הקודש, ומדליקים אור מועט שיספיק לקריאת איכה ואמירת הקינות בלבד. יושבים על הקרקע או על ספסלים הפוכים שאינם גבוהים מ- 24 ס"מ (3 טפחים). בשמונה עשרה אומרים ספרדים "עננו" בשומע תפילה. לאחר שמונה עשרה אומר הש"ץ קדיש תתקבל, וקוראים מגילת "איכה" מתוך ספר הקינות בלא ברכה. (יש מנין, ומגילה כשרה כתובה על קלף, יכול הקורא לברך "על מקרא מגילה", אבל רוב ישראל נהגו שלא לברך (תצ,ט)). לאחר "איכה" אומרים קינות "ואתה קדוש", קדיש שלם בלא תתקבל ו"עלינו". (תקנט,ב-ג).

אם אין מנין – יתפלל ביחידות, ויקרא מגילת איכה, ויאמר קינות.

חל ט' באב במוצאי שבת, אין מבדילים על הכוס, אלא מברכים על הנר בלבד כשרואה אור, ואומר "אתה חוננתנו" ב"חונן הדעת". יבדיל במוצאי הצום לפני שיאכל, וישמיט מן ההבדלה ברכת אור ובשמים. ואם הוא נאלץ לאכול ביום הצום יבדיל לפני שהוא אוכל.

בלילה ישנים עם טלית קטן כדי שלא להתחייב לברך עליו בבוקר. מתפללים שחרית בלא טלית ובלא תפילין. (תקנה,א מ"ב). ושליח הציבור אומר "עננו" בין ברכת "גואל" ל"רופא" כפי שנתבאר בסעיף 316. ספרדים נוהגים שגם יחיד אומר "עננו" בלא חתימה בשומע תפילה. כוהנים אינם עולים לדוכן, אין אומרים או"א, ואין אומרים תחנון. מוציאים ספר תורה, קוראים ומפטירים ומסיימים בברכת ההפטרה "מגן דוד" כבכל תענית. ספרדים מפטירים "שובה ישראל" (הושע יד,ב-י) ומוסיפים ממיכה, (ג, יח-יט). ואשכנזים מפטירים "אסוף אסיפם" (ירמיה ח,יג עד ט,כג). לאחר הכנסת הספר אומרים קינות. בתפילת "ובא לציון" מדלגים על הפסוק "ואני זאת בריתי", אומרים קדיש שלם בלא תתקבל. אין אומרים שיר של יום ולא "אין כאלוקינו". (תקנט,ד).

במנחה מתעטפים בטלית ומניחים תפילין (תקנה,א), ומשלימים את שהחסירו בתפילת הבוקר: שיר של יום, אין כאלוקינו. קוראים בתורה כבכל תענית ציבור. בשמונה עשרה אומר "נחם" ב"בונה ירושלים" וחותם "מנחם ציון ובונה ירושלים", אם שכח, אומרה בברכת עבודה לפני "ותחזינה", אך חותם "המחזיר שכינתו לציון". נזכר לאחר ברכת עבודה – אינו חוזר. כמו כן אומר עננו ב"שומע תפילה" כפי שנתבאר בהלכות תעניות (סעיף 316). שליח הציבור אומר "עננו" בין "גואל" ל"רופא"; ו"נחם" ב"בונה ירושלים".

אם מתפללים מנחה סמוך לשקיעת החמה, ועל כל פנים לאחר פלג המנחה – יעלו הכוהנים לדוכן.

חיילים בפעילות מבצעית, שמותר להם לאכול בתענית, יכולים לומר "נחם" בברכת המזון ב"בונה ירושלים" בכל ארוחותיהם. לא אמרוה אינם צריכים לחזור. (תקנז,א מ"ב ב. ה. וביאור הלכה).

פוסק: הרב שלמה מן ההר,הרב יששכר גואלמן, פרופ' יהודה אייזנברג

ספר: דיני צבא ומלחמה

מקור: סעיפים 318-320

הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה

חפשו עוד ב: צבא

חזרה לדף הקודם
הרשמה להלכה יומית
שם:
דוא"ל:
שליחה