תקנו חכמים  שהחתן  ישמח את הכלה שבעה ימים, ולכן מצווה שיעשה סעודה בכל שבעת ימי המשתה.
בסעודה שלישית כאשר השתתפו החתן והכלה ומניין גברים, מברכים בסיומה שבע ברכות, ואז המזמן, החתן והכלה שותים מכוס היין לאחר ברכת המזון, וזאת למרות שיצאו הכוכבים ועדיין לא הבדילו,  מפני ששתיית היין של ברכת המזון היא המשך הסעודה שלהם, והכרעת רוב הפוסקים שיברכו על היין וישתו ממנו.

אם לא מדובר ששבת היום השביעי של שבע ברכות אזי כל עוד לא הגיע זמן צאת הכוכבים מברכין כרגיל על שתי כוסות. גם אם הסעודה הסתיימה רק אחרי זמן צאת הכוכבים, נוהגים לברך שבע ברכות ולשתות מכוס של ברכת המזון ושל שבע ברכות. ומותר לחתן ולכלה ולכל המסובים  השייכים לסעודה, לשתות מכוסות אלה.
ויש נוהגים במקרה זה שאין מברכין על היין ומניחים את הכוסות עד אחר תפילת ערבית, מבדילים ואחר כך טועמים מן היין.

אם שבת הנה היום השביעי של שבעת ימי המשתה, ינהגו כדלהלן: יסיימו את הסעודה לפני השקיעה, ברכת המזון על הכוס, שבע ברכות לפני השקיעה. ואם לא הספיקו לברך לפני השקיעה לא יברכו עוד שבע ברכות.

החתן והכלה ישתו, והמברך יותר ראוי שלא ישתה, ואם ירצה לשתות אין לעכבו.

ובתשובה לשואל כתב מרן זללה"ה בשבע ברכות של סעודה שלישית של שבת יש מנהגים שונים, אך כאן ,על פי רוב לא שותים בכלל ויש שנותנים לחתן ולכלה לטעום מיד.