המתארחת במקום אחר בשבת, תדליק נרות שבת ללא ברכה ותשמע את הברכה מבעל הבית. (שו"ע סימן  רסג' סעיף ה). או שהאורחת תדליק בחדר אחר שקשור לאוכל, כגון, שאחת תדליק במטבח והשניה בחדר בו אוכלים את ארוחת שבת. אפשרות נוספת שתדליק בחדר שיוחד לה לשינה.

כאשר משפחה מתארחת אצל חברתה, יש אומרים שרק בעלת הבית תדליק נרות בברכה, והאורחת תדליק נרות בלא ברכה, משום שיש ספק אם יש בהם צורך. וכך דעת בעל ה'שולחן-ערוך', וכך נוהגים בחלק מקהילות הספרדים. ולדעת רוב הפוסקים והרמ"א, גם האורחת יכולה לברך על הדלקת נרותיה.

למעשה, אין כיום צורך להיכנס לספק הזה, מפני שבכל בית ישנם כמה חדרים, ורגילים להקצות חדר לאורחים, ובאותו חדר, לכל הדעות האורחת רשאית להדליק נרות בברכה. וכן כאשר המטבח נפרד ממקום הסעודה, האורחת יכולה להדליק נרות בברכה במטבח. ואמנם עיקר הדלקת נרות הוא במקום הסעודה, אולם יש מצווה שיהיה אור מסוים גם בשאר החדרים, ולכן כאשר שתי משפחות שובתות יחד, טוב שהמארחת תדליק במקום החשוב שליד השולחן, והאורחות תדלקנה במקומות הנוספים, כדוגמת המטבח וחדרי השינה (עי' מ"ב רסג, לח. ועי' פנה"ל שבת ד, ב).

וכן כאשר סידרו דירה מיוחדת לאורחים, טוב שהאורחת תדליק נרות באותה דירה בברכה. וכדי שתוכל ליהנות מאור הנרות, תקפיד להדליק נרות גדולים שיישארו דולקים עד לאחר שיחזרו מסעודת ליל שבת. ואם תדליק נרות רגילים, תקפיד להישאר לידם עד שיתחיל להחשיך, או שאחד מבני המשפחה ילך לפני הסעודה לראות את הנרות. שאם לא יהיה אחד שיראה את הנרות לאחר שיחשיך, לא יהיה מהם כבוד שבת, ונמצא שההדלקה והברכה לבטלה.

מי שהוזמנו לאכול בליל שבת אצל משפחה אחרת, הורים וכו'  ויחזרו לביתם בגמר הסעודה, טוב יעשו אם ידליקו בביתם (אם עזבו את ביתם לאחר פלג מנחה) בנרות גדולים שידלקו עד שובם לביתם. או שאחד מבני הבית ישאר בבית עד סמוך ללילה כדי ליהנות מאור הנרות ורק אז ילך לבית המארחים. כמו כן אם יבחרו להדליק בבית המארחים או במסעדה אזי יש להם על מי לסמוך. רק שיקפידו כשיחזרו לביתם לא יהא חושך בדירה.