א -האב חייב בבנו למולו ולפדותו (אם הוא בכור לאמו), וללמדו תורה, ולהשיאו אשה וללמדו אומנות.
ב - האב חייב במזונות בניו ובנותיו עד שיהיו בני שש, ואם אינו רוצה כופין אותו, ולאחר גיל שש אף שמן הדין אינו חייב במזונותם מ"מ צריך לזונם מתקנת חכמים עד שיגדלו, אך אין כופין אותו, אבל אם
לא רצה גוערין בו ומכלימין אותו, ואם הוא אמיד, מוציאין ממנו בעל כרחו בתורת צדקה, גדלו הבנים והבנות, אין מזונותיהם על האב אלא בתורת צדקה כמו לשאר הקרובים.
ג - חייב אדם ללמד את בנו אומנות או לעסוק בסחורה ואם אינו עושה כן כאילו מלמדו ליסטימי וי"א שחיוב זה נאמר רק בבנו גדול ולא בקטן. אשה פטורה מללמד בנה אומנות.