ט"ו בשבט מוזכר במקורות במסכת ראש השנה דף טו' ראש השנה לאילנות.
נפסק בהלכה שאין אומרים באותו יום תחנון (שולחן ערוך סימן קלא' סעיף ו).

וב"מגן אברהם" מוזכר  שם שמנהג האשכנזים להרבות במיני פירות (מ"ב שם ס"ק לא) 
וכן הוא גם מנהג הספרדים.
וכן כתוב בספר "שבט המוסר" בצוואתו פט"ז: "בני, הוי זהיר לברך על הפירות בט"ו בשבט, שמנהג וותיקין הוא" 
טוב לחזר אחר פירות שאין לאדם הזדמנות לאכול במשך השנה.

טעם נוסף למנהג אכילת פירות בט"ו בשבט, כיוון שעל יד שמרבים באכילת פירות יתפלל שיתברכו פירות האילנות.