מי שקיבל על עצמו כיתר חברי החבורה ללמוד מסכת מסויימת בש"ס עד לתאריך מסויים לעילוי נשמת נפטר, אולם נאנס (מלחמה וכו') ולא הספיק. יצטרך להתיר את נדרו והנדר יבוטל למפרע. ראוי שלהבא כל קבלה של לימוד או דבר מצווה יגיד "בלי נדר".
אומנם אם יבקש מחבר אחר שילמד במקומו יכול לימוד זה להיות לטובת עילוי נשמה על ידי החבורה שקיבלה על עצמה "מבצע" זה, אולם עדיין כיוון שההתחייבות הייתה אישית הוא זקוק להתרת נדרים.