ניתן ללמוד בתשעה באב את נבואות החורבן ואת סיפורי החורבן. נביא דוגמאות לדברים המותרים (וכאומר, יש לדלג על פסוקי נחמה):

• פרקי התוכחה בפרשת בחוקותי ובפרשת כי תבוא.

• מגילת איכה וספר איוב. 

• מלכים ב כג-כה; ירמיהו לו-מג. למעשה, ניתן לומר שכמעט כל ספר ירמיהו עוסק בדברים קשים, תוכחה, חורבן וכדומה: פרקים א-כט בירמיהו עוסקים בנבואות חורבן או נבואות תוכחה; כמו כן בפרקים לד-מה ישנן נבואות תוכחה נוספות וסיפורים הקשורים לירמיהו, שגם הם אינם קלים.

• יחזקאל ד-י; יב-יז (למעשה גם פרקים א-ז ופרקים יב-כד עוסקים בנבואות שלפני החורבן). 

• גטין נה: עד נח. (אגדות החורבן).

• שלחן ערוך תקנ עד תקסא (הלכות החורבן, בין המצרים ותשעה באב).

• שלחן ערוך יורה דעה שלד-תג (הלכות אבלות).

• ספרי מוסר (מאירי מועד קטן כא., ועיין בשו"ת יביע אומר יו"ד ח"ב כ"ו בגדרים אלו לאבל). 

• מדרש איכה ומדרשי חורבן אחרים; מהר"ל ופירושים אחרים על החורבן (המביאים להתבוננות בחורבן, אך לא להעמקה של שמחה – עיין בנושאי הכלים בתחילת סימן תקנ"ד ובערוך השולחן שם). 

• ישנה מחלוקת על אמירת תהלים, אך יש על מי לסמוך לאומרם בדרך בקשה ולא כלימוד (עיין מגן אברהם תקנד, ו; גשר החיים א עמ' רכב). 

כאשר מדובר על אורות התשובה או על התשובה או מידות הראיה - נראה שניתן ללמוד זאת, כי אלו דברי תשובה ומוסר. אולם, ב"על התשובה", אם יש קטעים עיוניים נרחבים, ראוי לדלג עליהם. 

 

 ישנם דברים שאינם דברי תורה אך יש בהם משמעות, וניתן לקוראם בתשעה באב. למשל, סיפורי החורבן מספר יוסף בן מתתיהו (מ"ב שם ס"ק ג) או מספרים אחרים וכן סיפורי שואה ואולי אף סרטי שואה או סיפורים עצובים אחרים (כגון סרטי חורבן יישובי חבל עזה וצפון השומרון).