יהודים בתקופת השואה התלבטו מאוד אם נכון למסור את ילדיהם לידי הגוים, שיחביאום עד לאחרי המלחמה ואז יחזירום להוריהם היהודים אם יהיו בחיים.
ההתלבטות מבחינה הלכתית בתקופת השואה, הייתה האם הספק שמא התינוק יטמע בין הגויים, דוחה את ה"וודאי" של סכנת נפשות, שהרי אם לא יימסר התינוק לנכרים הללו הלא בוודאי ייהרג, ואם יימסר לנכרים  הלא התינוק יישאר בחיים, ומאד יתכן שגם ההורים יישארו בחיים... ולא עוד, אפילו אם ההורים לא יישארו בחיים, מאד יתכן שהנכרים הללו יחזירו את התינוק המופקד בידם למוסדות יהודים אחרי המלחמה, ויש בזה הרבה צדדי ספק.
לאור זאת נפסקה ההלכה שיש  להקל בזה ולהתיר להורים הנתונים בצרה ובשביה למסור את תינוקותיהם לנכרים, מתוך התקווה שאחרי המלחמה יוחזרו לעמם ולמולדתם.