כאשר יש שני בעלי חיוב שיודעים להיות שליח ציבור, הרי סדר העדיפות כדלהלן: הנמצא בתוך שבעה קודם לנמצא בתוך שלושים. הנמצא בתוך שלושים קודם למי שנמצא בשנת אבל. למי שיש יורצאייט שווה למי שנמצא בשלושים. ואם יש שני בעלי חיוב באותן סכויות וסטאטוס, אז יחלקו ביניהם את התפילות. וכן אפשר שבתפילת שחרית אחד יתפלל עד אחרי "תחנון" והשני מ"אשרי" ועד סוף התפילה וביום אחר יתחלפו בסדר.
............................................................................................
כמו כן תושב קודם לאורח, פרט ליום בו הגיע האורח (תפילה כהלכתה, כד, סב).

סדר קדימויות כאשר יש מספר חיובים:
א אבל בתוך שבעה
ב. אבל תוך שלושים ומי שיש לו יארצייט. (כששניהם נוכחים יחלקו את התפילה, כך שבעל היארצייט יהי שליח ציבור מ :"אשרי" ובא לציון).
ג. אבל ביום ההפסקה ( ביום שמפסיקים לומר קדיש לאחר 11 חודש)
ד. אבל בתוך השנה הראשונה
ה. תפילת ערבית למי שיש יארצייט בשבוע זה).

לפי מנהג ספרד אין סדרי עדיפויות בין האבלים השונים וגם אין הקפדה להיות שליח ציבור.

אם כבר התחילו להתפלל ברוב עם לא יתפצלו לשני מניינים. מכל מקום כאשר מתפצלים לשני מניינים  ינהגו כך שלא תיהיה הפרעה  זה לזה.
בשבת עדיף כשיש שני אבלים אחד יתפלל שחרית והשני מוסף.

כאשר בשבת יש שני חיובים בשנת אבל, והציבור  רוצה לפצל את המניין, מותר לפצל בתנאי שכל מניין יהיה מסודר ומכובד, אולם יש להשתדל להמנע מכך, כיוון שברוב עם הדרת מלך, ובפרט שאצל הספרדים לא כולם נהגו להיות שליח ציבור כל י"ב חודש.

אבלות על אביו ואמו דוחה מבחינת סדר קדימויות אבלים על שאר קרובים (כגון מי שאבל על בנו או בעל על אשתו וכו'). כמובן שנכון לחלק את התפילות בין כולם.