אדם אשר קנה לחם, ובעת אכילתו ולעיסתו נשבור שיניו מחפץ אשר היה בתוך הלחם, אם יתברר שהייתה רשלנות בעת הניפוי של הקמח יהיה הפועל שהתרשל חייב בנזק. אולם אם לא ידוע איזה פועל התרשל, אין לחייב את על המאפייה והמוציא מחברו עליו הראיה. במקום שהתקנה שבעל המאפייה אחראי על תקינות המוצר כולל על פעולות פועליו, יהיה בעל המאפייה חייב.
הגרש"ז אויערבך  פוטר כיוון שלדעתו  אין זה מצוי שתשבר שן  באבן שבלחם, אלא אם הייתה כבר איזו בעיה קודמת בשן.