מה עושים בתרומות ובמעשרות בימינו:

באופן עקרוני, גם כיום חלה החובה לתת את המתנות, וניתן לסמוך על ייחוסם של הכהנים והלויים לצורך עניין זה, וכך כתבו למעשה פוסקים רבים.[1] לעומתם, יש פוסקים שכתבו שכיום לא נוהגים לתת ללוי את המעשר מסיבות שונות, וכך נהגו רבים.[2]

כיום הדין בפועל משתנה על פי דינה המיוחד של כל מתנה:

תרומה - כיום הכהנים אינם יכולים לאכול את התרומה, כיוון שלאכילת תרומה נצרך שגם הכהן יהיה טהור וגם התרומה תהיה טהורה, ודבר זה אינו מעשי כיום. מסיבה זו, כיום אין מפרישים תרומה בשיעור שתיקנו חכמים, אלא רק בכמות מינימאלית, כדין התורה.

תרומת מעשר - גם היא אינה ניתנת לאכילה כיום, אך כיוון שיש לה שיעור קצוב מן התורה - מעשר מן המעשר - לא ניתן לפחות מכך, ולכן שיעורה גם כיום הוא כמאית מן הפירות.

אפשרות מסוימת לשימוש בתרומות בימינו, היא לתת לכהן שישתמש בהן להדלקה ולהאכלת בעלי חיים. במקומות בהם מתרכזת כמות גדולה של תרומות, כגון: מפעלי תעשיית מזון, בתי אריזה גדולים וכדומה, נוהגים לעשות שותפות עם כהן בבעלות על משק של בעלי חיים, ולהאכיל את בעלי החיים בתרומות אלה.[3] בכמות ביתית נוהגים בדרך כלל לקבור את התרומה ותרומת המעשר, או להשליכם בין השיחים – במקום שלא יגיעו אליו או להשליכם לאשפה לאחר שעוטפים אותן כדי שלא לזורקן בביזיון. ניתן גם להניחן בפח שמכינים בו קומפוסט, וראוי לעוטפם בנייר קודם לכן, כדי שלא יתבזו, ובמהלך הימים כשיירקבו הנייר כבר יתפורר.

מעשר שני - לא ניתן לאוכלו כיום בירושלים, משום שאיננו טהורים, וכן משום שאכילת מעשר שני היא רק בזמן שהמקדש קיים. לפיכך, אנו פודים אותו בכסף. בזמן המקדש היו פודים בשווי הממשי של הפירות, אולם כיום, שלא ניתן יהיה להשתמש בכסף לאכילה בירושלים, אנו פודים את פירות המעשר השני בשווי מינימאלי של פרוטה אחת.

מעשר ראשון ומעשר עני - כאמור, חובת נתינת המעשר הראשון ללוי חלה בעיקרון גם בימינו, וכך בוודאי לגבי מעשר עני. כאשר חיוב הפירות בתרו"מ הוא מסופק, אין צורך לתת את המעשרות, אלא די להפריש אותם בלבד, והם מותרים באכילה לבעל הפירות, כפי שנתבאר לעיל, שמעשרות אלה מותרים באכילה לכל אדם. אך ישנם מקרים שבהם החיוב הוא ודאי, כגון כאשר אדם קוטף פירות מגינתו, או רוכש במישרין מחקלאי יהודי שאינו מפריש תרו"מ. במקרה כזה יש לתת את הפירות ללוי (לדעת רוב הפוסקים, כדלעיל) או לעני. פתרונות מעשיים לכך יובאו להלן.

לאחר שראינו את יסודות מצוות תרומות ומעשרות, נפרט את הדינים הבסיסיים של חיוב הפירות וסדר ההפרשה, ולאחר מכן נדון במקרים מיוחדים ובפרטים שונים.